בשער-קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער בפייסבוק - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
דף הבית   |   על בשער   |   פעילויות בשער   |   ספר אורחים   |   צור קשר      רשימת תפוצה
 
 
 > שלח שאלה למומחה
 
 
 
     כל התחומים
     
     
     
     
     
     
     
     אסטרופיזיקה
     הנדסת חשמל
     הנדסת מזון
     כימיה
     פרקינסון
     קרקע ומים
     ננוטכנולוגיה
     הנדסה
     מדעי המחשב
     כימיה
     ביולוגיה
     פיזיקה
     רפואה
     מתמטיקה
     מדעי הסביבה
     גיאוגרפיה
     מוט"ב
     הוראת המדעים
     אזרחות
     כלכלה
     היסטוריה
     משפטים
     פסיכולוגיה
     תנ"ך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 > בשער האזרחות
 
 
 > הרצאות מומחים ברשת
 
 
 > רשימת תפוצה
 
 > חתום בספר האורחים
 
 > כניסה לשואלים רשומים
 
 
 > English
 
 
 

עמותת "בשער" הוקמה בשנת 1999 ע"י חברי סגל בכירים מהמוסדות השונים להשכלה גבוהה, במטרה להגביר את מעורבות האקדמיה בשיח הציבורי ובעשייה החברתית. העמותה פועלת בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית של מדינת ישראל. 

facebook        להצטרפות לעמותה לחצו כאן        linkedin

 

יום שישי 27 יולי 2018

קריאת התעוררות למערכת ההשכלה הגבוהה

"בשער – קהילה אקדמית למען החברה בישראל" קוראת לדה-פוליטיזציה של ההשכלה הגבוהה. עוצמתה של החברה והכלכלה בישראל תלויה בהיות מערכת השכלה גבוהה עצמאית, חופשית ופתוחה, וכל פגיעה בה מהווה איום ממשי על דמותה ועתידה של מדינת ישראל.

מחאת הפרופסורים חברי הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) מתריעה על שיא בתהליך השחיקה של המנגנונים המופקדים על מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. מנגנונים אלו, הכוללים את המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) הפועלת למתן הכרה למוסדות להשכלה גבוהה, להסמכתם להענקת תארים אקדמיים ולפיקוח עליהם, תוך מחויבות לרמה מדעית (אקדמית) נאותה ולחופש הדעה והמצפון, ולצידה הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) המופקדת בלעדית על חלוקת התקציב הממשלתי להוראה ולמחקר אקדמיים ועל תכנון המערכת, הוקמו בשנת 1958 בחוק ובשנת 1977 בהחלטת ממשלה, בהתאמה. הכנסת והממשלה סמכו על האוניברסיטאות, שהיוו אז את עיקר המערכת, ועל ראשיהן והעניקו למל"ג ולות"ת, שמרבית חבריהם היו אנשי ונשות אקדמיה בכירים ומנוסים, עצמאות וגמישות פעולה. ואכן, במשך כארבעה עשורים המערכת גדלה ופרחה, ולצד האוניברסיטאות  שהצמיחו פרסי נובל ופיתוחים טכנולוגיים פורצי דרך, הוקמו מכללות ציבוריות ברחבי הארץ, מכללות לחינוך שעברו אקדמיזציה ומכללות לא מתוקצבות, וההשכלה הגבוהה הפכה לנגישה לכל אדם שעומד בדרישות האקדמיות.

מתחילת שנות האלפיים אנו עדים לשינוי במגמה, להתערבות הולכת וגוברת של הדרג הממשלתי במל״ג ובות״ת, ובלחצים פוליטיים גוברים על גופים אלו. בתהליך מתמשך הולכת ונשחקת עצמאותן של מל״ג וות״ת, במגמה להפיכתם לגופי ביצוע של שרי החינוך. זאת ועוד, הגמישות שניתנה להם לצורך הפיתוח האקדמי מנוצלת לרעה על ידי שר החינוך ומאפשרת לו לפעול ללא איזונים ובלמים.

עמותת "בשער – קהילה אקדמית למען החברה בישראל" רואה בעצמאותה ובפריחתה של אקדמיה חופשית אבן ראשה של חברה דמוקרטית משגשגת, ולכן פועלת בנחרצות בנושאים הקשורים להשכלה גבוהה. בין היתר, במסגרת פורום השכלה גבוהה (במשותף עם מוסד שמואל נאמן) קיימה מאז שנת 2005 כ-40 מפגשים  ציבוריים בנושאים שונים (פרוט והקלטות כל המפגשים). בפרט, המפגש שהתקיים ב 25.5.18 עסק ב"משבר במערכות הרגולציה של ההשכלה הגבוהה"  שכמו צפה את הבאות. ואכן, מחאת הפרופסורים מונא מארון, יוסי שיין וישעיהו טלמון, חברי ות"ת, אינה מחאה פוליטית שנובעת מהעמדות הפוליטיות של המוחים. חשיפת טפח מתהליכי קבלת החלטות משמעותיות ביותר בות"ת מהווה התראה נוספת על שחיקת המנגנונים המופקדים על מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל,  ומצב בו – לראשונה מאז הקמת ות"ת – מרבית חברי הוועדה המכהנים הם מינוי אישי של השר, השמים את המחויבות לו לפני מחויבותם לקיימות המחקר וההוראה האקדמיים.

"בשער" מחזקת ידיהם של החברים שבחרו לא לשתוק, קוראת לחברי וחברות הסגל בתפקידים ובמסגרות השונות בהן הם פעילים לדבוק בערכי האקדמיה ללא פשרות, ומצביעה על הצורך בקיום דיון ציבורי נרחב בנושא, ובבחינה מחודשת של האיזונים והבלמים בין הדרג הפוליטי לבין הדרגים המקצועיים המופקדים על ענייני ההשכלה הגבוהה בישראל. 

 

 
 
   תשובות מומחים לשאלות
שלח שאלה למומחה
השפעת קינמון על קצב גדילת חיידקי אי קולי תאריך: 17/9/2018

מהי ההשפעה, מבחינת בסיס ביולוגי, של ריכוז קינמון על קצב גדילת חיידקי אי קולי? 

 

נושא מרתק ותודה על השאלה!

שאלה בנושא אבולוציה וברירה טבעית - מבנה הלסת תאריך: 12/9/2018
שלום. קראתי שהסיבה לכך שהרבה אנשים בשנים האחרונות צריכים לעקור שיני בינה היא כי מבנה הלסת נהיה צר יותר וכך יש פחות מקום לשיניים אלו לצמוח. רציתי לשאול, מה הוא היתרון ההישרדותי שיש בלסת יותר ...
 

 
   לשאלות נוספות   
 
   בשער המדע - לקט חידושים מדעיים
פיתוח תרופות- המסלול המהיר תאריך: 16/08/2018
חוקרים בפקולטה למדעי המחשב פיתחו מערכת חכמה לפיתוח תרופות חדשות. המערכת צפויה לקצר ולהוזיל את תהליך הפיתוח באופן דרמטי
הטכניון
"כפתור הווליום" שיווסת את רמת הרגישות שלנו לסביבה תאריך: 19/08/2018
חוקרי מוח מאוניברסיטת תל אביב מצאו את המוליך העצבי, הממלא תפקיד משמעותי בקליטה מודעת של מידע חושי, בעזרתו ניתן יהיה לשפר את חיינו ואף להציל חיים.
אוניברסיטת תל אביב
רובוט חיפוש והצלה לתנאי שטח משתנים תאריך: 18/07/2018
חוקרים פיתחו רובוט חדש שיכול לשנות את צורתו בהתאם לתנאי השטח, לתמרן בתנאי שטח קשים ולצלוח מכשולים בעת מילוי משימות חיפוש והצלה
אוניברסיטת בן גוריון
 
   למאמרים נוספים   
 
   חיפוש באמצעות גוגל
 
   שאלות שנענו לאחרונה
 
   שאלת החודש
 
  לוח הודעות
 
  בשער האזרחות
  מאמרים למורים בנושאים אקטואליים
מהו אזרח? - אזרח ואזרחות בחברות פלורליסטיות
תרבות פוליטית
מודל הדמוקרטיה הישראלית
גלובליזציה
העם היהודי
תקשורת ופוליטיקה בישראל
השלטון המקומי בישראל
בחירות ומפלגות בישראל
אקטיביזם שיפוטי בבית-המשפט העליון ומאזן שלושת הרשויות בישראל
 
  דוחות אקדמיים
  קישור לדוח    
 
שלח שאלה למומחה   |   שמור כדף הבית   |   הוסף למועדפים   |   תנאי שימוש באתר   |   Powered By Art-Up