בשער-קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער בפייסבוק - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
דף הבית   |   על בשער   |   פעילויות בשער   |   ספר אורחים   |   צור קשר      רשימת תפוצה
 
 
 > שלח שאלה למומחה
 
 
 
     כל התחומים
     
     
     
     
     
     
     
     אסטרופיזיקה
     הנדסת חשמל
     הנדסת מזון
     כימיה
     פרקינסון
     קרקע ומים
     ננוטכנולוגיה
     הנדסה
     מדעי המחשב
     כימיה
     ביולוגיה
     פיזיקה
     רפואה
     מתמטיקה
     מדעי הסביבה
     גיאוגרפיה
     מוט"ב
     הוראת המדעים
     אזרחות
     כלכלה
     היסטוריה
     משפטים
     פסיכולוגיה
     תנ"ך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 > בשער האזרחות
 
 
 > הרצאות מומחים ברשת
 
 
 > רשימת תפוצה
 
 > חתום בספר האורחים
 
 > כניסה לשואלים רשומים
 
 
 > English
 
שאלה מספר 9882 - עזרה בחקר - נבטי עדשים והשפעה על השתרשות צמח תאריך: 4/11/2018
תחומי דעת:  ביולוגיה  

אני מורה בחווה חקלאית שבו אנו עורכים חקר מדעי עם תלמידי כיתה ו' מצאתי באינטרנט חוברת מתכונים שבו הומלץ על שימוש בנבטי עדשים שמשפיעים על השתרשות צמחים. הרעיון מצא חן בעיניי וחשבתי לעשות חקר על ריכוזים שונים של נבטי עדשים על צמח כלשהו (יבחר עם הילדים) אני רוצה לערוך מחקר עם הילדים אך לא מוצאת מידע מדעי שמסביר את השימוש בנבטי עדשים והשפעתו על השתרשות הצמח .. אשמח לכל הסבר וכן הפנייה למאמר או כל רקע מדעי . תודה רבה

תשובה מאת: פרופ' אלי זמסקי
   

אינני מכיר את התופעה שאת/ה מתאר שנבטי עדשים משפיעים על השתרשות צמחים (אני מכיר זאת בצמחים אחרים). המילה "משפיעים" מקשה על התשובה כי "משפיעים" יכול להיות מעודדים או מעכבים. בכל אופן אתייחס לעיכוב, כי התופעה של העיכוב מוכרת: אכן ישנה תופעה שצמח מעכב התפתחות צמחים אחרים בסביבתו (מאותו מין או ממינים שונים). התופעה מכונה "אללופתיה" (הנס מוליש, 1937. היו לי תלמידים שחקרו את התופעה). בתופעה זו מין אחד מפריש חומרים רעילים (אללוכימיקלים) מהשורשים או מהנצר (עלים וגבעולים) ומדכא צמיחה או מעכב אותה לחלוטין כאשר למין המפריש לא נגרם כל נזק, לעיתים אפילו מעודד את צמיחתו שלו. אני מציע לך לנהוג כך: להשתמש בניסוי בזרעים של עדשים חומות/ירוקות (לא עדשים שחורות ולא אדומות) שנובטות היטב. כדי לזרז את נביטתם יש לשטוף את הזרעים במשך כמה שעות (בכוס כימית מכוסה בגזה מתחת לזרם מים חלש בכיור). לאחר השטיפה לזרוע את העדשים ביחד עם זרעים של צמח אחר (כדאי לקחת קטנית אחרת כמו אפונה או שעועית וצמח שונה שנובט היטב, כמו דגני- חיטה או שעורה או תירס ולשטוף באופן דומה גם את הזרעים האלה) בתוך עציצים עם אדמת עציצים. כדאי לתת לתלמידים להציע כיצד לבצע את הניסוי כדי שהתוצאות תהיינה אמינות. למשל מספר שונה של זרעי עדשים עם מספר שונה של הצמח השני. כך יקבלו אולי מושג כמותי כלשהוא של החומר המעכב. אני מציע גם להנביט בנפרד עדשים, להפריד את השורשים, לשקול אותם, לרסק אותם עם עלי בתוך מכתש בתוך נפח ידוע של מים (נניח 100 מ"ל), לסנן את הנוזל דרך גזה ולהשקות עם התמיסה הזו חלק מהעציצים שנזרעו בהם הצמחים האחרים. כך ניתן לבדוק אם אכן שורשי העדשים מפרישים חומר מעכב מסיס במים דרך השורשים לאדמה.

בהצלחה, מקווה שכיוונתי לדעתו או דעתה של השואלת.

פרופ' אלי זמסקי
חקלאות/בוטניקה חקלאית
האוניברסיטה העברית

הוסף תגובה הדפס שאלה      שלח לחבר      שאלות מועדפות
שלח שאלה למומחה   |   שמור כדף הבית   |   הוסף למועדפים   |   תנאי שימוש באתר   |   Powered By Art-Up