ראשית, העניין חשוב, למשל ברפואה טיבטית הרופא מביט בשתן בכוס שקופה, וזו אחת מדרכי האבחון. במחלת הצהבת מופיע שתן בצבע חום כהה, ובעת התייבשות צבע השתן נעשה כתום (בצבא, בחדר החולים, היו מעמידים קנקן של תה חלש מאוד ליד החייל המיובש, ואומרים לו לשתות עד שלשתן יהיה אותו צבע בהיר כמו לתה).

אוכל מכיל צבע, טבעי או כתוסף. נשאלות שלוש שאלות:
1. האם הצבע נספג, או שהוא יופיע בצואה?
2. האם הצבע ישתנה על ידי הגוף שלנו (ראשון ברשימת מפני הרעלים הוא הכבד)?
3. האם הצבע יופיע בשתן?

אנסה לענות אחת אחת: רוב הצבעים, טבעיים ומלאכותיים, כמו הסלק, העלה הירוק, חלמון הביצה, נספגים היטב במעיים, ולא ישפיעו על צבע הצואה. הרבה מהצבעים ישתנו בגופנו, יש לנו מערכות אנזימטיות רבות, כל מערכת מטפלת במשפחה אחרת של מולקולות, ושוב, הרוב נעשה בכבד. על מנת שצבע יופיע בשתן הוא חייב להיות מסונן בכליה (בגלומרולוס), ולשם כך המולקולה צריכה להיות בגודל ובתצורה נאותה. זה הכרחי, אבל לא מספיק, כי בכלייה יש לנו מערכת יעילה של ספיגה חזרה לדם (בטובולוס), ואם הכול יחזור, לא יהיה צבע לשתן.

אחרון אחרון, משתמשים בצבע שנקרא כחול מתילן למעקב בגוף (למשל האם יש דליפה ממקום שצריך להיות סגור), והחולה מטיל שתן ממש כחול.

 

פרופ' מיכאל אלקן

רפואה

אוניברסיטת בן גוריון