בשער-קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער בפייסבוק - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
דף הבית   |   על בשער   |   פעילויות בשער   |   ספר אורחים   |   צור קשר      רשימת תפוצה
 
 
 > שלח שאלה למומחה
 
 
 
     כל התחומים
     
     
     
     
     
     אסטרופיזיקה
     הנדסת חשמל
     הנדסת מזון
     כימיה
     פרקינסון
     קרקע ומים
     ננוטכנולוגיה
     הנדסה
     מדעי המחשב
     כימיה
     ביולוגיה
     פיזיקה
     רפואה
     מתמטיקה
     מדעי הסביבה
     גיאוגרפיה
     מוט"ב
     הוראת המדעים
     אזרחות
     כלכלה
     היסטוריה
     משפטים
     פסיכולוגיה
     תנ"ך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 > בשער האזרחות
 
 
 > הרצאות מומחים ברשת
 
 
 > רשימת תפוצה
 
 > חתום בספר האורחים
 
 > כניסה לשואלים רשומים
 
 
 > English
 
שאלה מספר 9745 - מדוע בור הוא מתכת למחצה ובריליום הוא מתכת? תאריך: 25/3/2018
תחומי דעת:  כימיה  

לשני היסודות הנ"ל יש שתי רמות אנרגיה,מדוע בור נחשב למתכת למחצה? האם בגלל אנרגיית יינון שלישית? תודה

תשובה מאת: פרופ' דניאל מנדלר
   

שלום רב,

התשובה לשאלה מדוע בור הוא מוליך למחצה בעוד שבריליום היא מתכת לא פשוטה. אומר רק את הדברים הבאים:

  1.  באופן כללי בטבלה המחזורית יש מעבר ממתכות בצד שמאל לאל-מתכות בצידה הימני ולכן תמיד נמצא יסוד אחד או שניים במעבר שמתנהג כמוליך למחצה. כך זה בשורה השנייה עם בור ובשורה השלישית עם סיליקון ולאחר מכן עם גרמניום וכד'.
  2. ככל שיורדים בטבלה המחזורית המעבר ממתכת לאל מתכת זז לצד הימני של הטבלה או במילים אחרות הנטייה של יסודות היא להיות מתכות.
  3. הסיבה העיקרית להתנהגות זו ניתנת להסבר על ידי המטען הגרעיני שהולך וגדל ולכן הנטייה ההולכת וקטנה של יסודות "לוותר" בקלות על אלקטרונים. נטייה זו היא הבסיס להתנהגות המתכתית. בתיכון קראו לזה פעם ואולי עוד היום "ים של אלקטרונים" ובשפה מקצועית יותר אלקטרונים לא מאותרים שהם הגורמים להולכה במתכת.
  4. מובן שהסברים אלה הם מאד איכותיים והבנה טובה יותר מחייבת להבין את מבנה המתכת או במילים אחרות להיכנס להבנה של הבסיס של "מצק מוצק" שזה מעבר לרמה של בית ספר תיכון.
  5. סיכומו של דבר אפשר לומר שהנטייה של בור למסור אלקטרונים לטובת אל-איתור הולכת וקטנה בגלל מטען גרעיני שהולך וגדל.

בברכה, 

פרופ' דניאל מנדלר

המחלקה לכימיה אורגנית ואנליטית

האוניברסיטה העברית

הוסף תגובה הדפס שאלה      שלח לחבר      שאלות מועדפות
שלח שאלה למומחה   |   שמור כדף הבית   |   הוסף למועדפים   |   תנאי שימוש באתר   |   Powered By Art-Up