בשער-קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער בפייסבוק - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
דף הבית   |   על בשער   |   פעילויות בשער   |   ספר אורחים   |   צור קשר      רשימת תפוצה
 
 
 > שלח שאלה למומחה
 
 
 
     כל התחומים
     
     
     
     
     
     אסטרופיזיקה
     הנדסת חשמל
     הנדסת מזון
     כימיה
     פרקינסון
     קרקע ומים
     ננוטכנולוגיה
     הנדסה
     מדעי המחשב
     כימיה
     ביולוגיה
     פיזיקה
     רפואה
     מתמטיקה
     מדעי הסביבה
     גיאוגרפיה
     מוט"ב
     הוראת המדעים
     אזרחות
     כלכלה
     היסטוריה
     משפטים
     פסיכולוגיה
     תנ"ך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 > בשער האזרחות
 
 
 > הרצאות מומחים ברשת
 
 
 > רשימת תפוצה
 
 > חתום בספר האורחים
 
 > כניסה לשואלים רשומים
 
 
 > English
 
שאלה מספר 9693 - מדוע האנזים קטאלז מצוי בריכוז גבוהה בגזר? תאריך: 14/2/2018
תחומי דעת:  ביולוגיה  
במסגרת ביוחקר בבית ספר ערכנו ניסוי הבודק את קצב פירוק מי החמצן בחמישה אורגניזמים (גזר, קישוא, תפו"א, בטטה ופלפל אדום) ביחס לזמן(לדקה)-כלומר איזה אורגניזם מפרק בצורה המהירה ביותר את מי החמצן שהצטברו בתאים. מצאנו כי גזר הוא האורגניזם שקצב הפירוק בו היה המהיר ביותר- כלומר מצוי בו ריכוז גבוהה של האנזים קטאלאז שאחראי על פירוק מי חמצן. (סדר מהירויות הפירוק של האורגניזמים הוא:1.גזר 2. בטטה 3.תפו"א 4. קישוא 5. פלפל אדום) מה ההסבר לכך שדווקא בגזר יש פירוק מהיר יותר משאר האורגניזמים הנבדקים?
תשובה מאת: ד"ר יפתח יעקובי
   

שלום רב,

יכולות להיות כמה סיבות:

להלן 3 היפותזות לבדיקה:

1) כמות (ריכוז) האנזים קטאלז פר גרם רקמה גבוה יותר בגזר

2) לאנזים המצוי בגזר יש פעילות ספציפית מהירה יותר, משמע הוא עובד יותר מהר.

3) בגזר ישנם אנזימים אחרים המעורבים בפירוק מי חמצן.

 

כדי לחקור את היפותזות 1 ו 2 - יש לבטא את הגן מגזר בחיידקים ואז לנקות את האנזים (או לחילופין לנקותו ישר מהצמח), יש לחזור על כך מהצמח בעל הפעילות הנמוכה ביותר, פלפל אדום.

אז ניתן לקחת כמות זהה של אנזים ולהשוות את מהירות הפירוק. אם שווה אזי היפותזה 2 נופלת ואנו נשארים עם היפותזה 1 ו 3 כאפשריות.

כדי לבדוק את היפותזה 1 - ניתן להגיב עם נוגדן ספציפי נגד קטאלז - בדרך זו ניתן באמצעות שיטות כגון ווסטרן בלוט או אליזה לכמת את כמות האנזים פר גרם רקמת צמח.

 

בהצלחה,

ד"ר יפתח יעקובי

אוניברסיטת תל אביב

הוסף תגובה הדפס שאלה      שלח לחבר      שאלות מועדפות
שלח שאלה למומחה   |   שמור כדף הבית   |   הוסף למועדפים   |   תנאי שימוש באתר   |   Powered By Art-Up