בשער-קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער בפייסבוק - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
דף הבית   |   על בשער   |   פעילויות בשער   |   ספר אורחים   |   צור קשר      רשימת תפוצה
 
 
 > שלח שאלה למומחה
 
 
 
     כל התחומים
     אסטרופיזיקה
     הנדסת חשמל
     הנדסת מזון
     כימיה
     פרקינסון
     ננוטכנולוגיה
     הנדסה
     מדעי המחשב
     כימיה
     ביולוגיה
     פיזיקה
     רפואה
     מתמטיקה
     מדעי הסביבה
     גיאוגרפיה
     מוט"ב
     הוראת המדעים
     אזרחות
     כלכלה
     היסטוריה
     משפטים
     פסיכולוגיה
     תנ"ך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 > בשער האזרחות
 
 
 > הרצאות מומחים ברשת
 
 
 > רשימת תפוצה
 
 > חתום בספר האורחים
 
 > כניסה לשואלים רשומים
 
 
 > English
 
שאלה מספר 9404 - החלדה בריכוזים שונים של מלח בישול תאריך: 18/4/2017
תחומי דעת:  כימיה  

שלום רב,

נשמח אם נקבל הבהרה לתוצאות שקיבלנו : כשבדקנו שינוי מסה של ברזל כתוצאה מהשהייה בתמיסת מלח בישול בריכוזים שונים מ 0(מים מזוקקים) עד 7% חשבנו כי ככל שריכוז גדול יותר כך גם יותר יוני כלור נמצאים בתמיסה וזה יגרום לשבירת סריג של ברזל ולחדירת המים טובה יותר וכך גם להחלדה מהירה יותר ולשינוי גדול יותר במסת הברזל, אך בפועל יצא בדיוק הפוך. האם אפשר להסביר את זה בכך שיונים מושכים במשיכה חשמלית את מולקולות המים שהן קוטביות מאוד וכך פחות מים "פנויים" לתהליך החלדה של הברזל? או שיש סיבה אחרת ? חיפשנו האם מלח גורם לפסיבציה של פני ברזל ולא מצאנו מידע על כך , נשמח להסבר מדעי לתופעה.

תודה רבה, אור.

תשובה מאת: פרופ' דניאל מנדלר
   

שלום רב!

אכן, ברזל אמור להחליד או יותר נכון להתמוסס במים כאשר ריכוז המלח הולך וגדל (עד ריכוז מסוים). מאחר ולא קיבלתי את פרטי הניסוי המדויקים קשה לי קצת להגיב. לדוגמא, האם התמיסה עורבבה או לא? האם הוצא ממנה החמצן או לא? האם נשמרה הטמפ' אחידה בכל הניסויים וגם נמדדה במהלך הניסוי? כיצד נשקלה הדוגמא? האם היא יובשה היטב, האם נשטפה לפני שיובשה ונשקלה?

באיזה מסג של ברזל השתמשו? וכד'... בכל אופן, לדעתי הייתם אמורים לקבל ירידה במשקל עם עליה בריכוז המלח.

כך או כך, ההסבר שהוצע אינו נכון. ריכוז המים מאד גבוהים (56 מולר) שהוא עדיין הרבה יותר גבוה מריכוז המלח ולכן למים אין בעיה להגיע לברזל ויוני המלח אין בכוחם למשוך בחוזקה את מולקולות המים ולמנוע את הימצאותן על פני המשטח כל הזמן.

עצתי: חזרו על הניסוי בצורה מדוקדקת. אצלנו באוניברסיטה עושים ניסוי דומה ומוסיפים חומר (1,2-bipyridine) שיוצר קומפלכס עם הברזל הדו-ערכי המומס ונותן צבע סגול עז. כך שניתן לקחת דוגמא מהתמיסה (יש להוסיף גם קצת חומצה אסקורבית (ויטמין C) על מנת לחזר ברזל תלת-ערכי לברזל הדו-ערכי) ובנוכחות החומר המקפלכס לראות שהצבע הולך ונעשה יותר סגול עם הזמן וגם עם ריכוז המלח.

בברכה,

פרופ' דניאל מנדלר
המחלקה לכימיה אורגנית ואנליטית
האוניברסיטה העברית

הוסף תגובה הדפס שאלה      שלח לחבר      שאלות מועדפות
שלח שאלה למומחה   |   שמור כדף הבית   |   הוסף למועדפים   |   תנאי שימוש באתר   |   Powered By Art-Up