בשער-קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער בפייסבוק - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
דף הבית   |   על בשער   |   פעילויות בשער   |   ספר אורחים   |   צור קשר      רשימת תפוצה
 
 
 > שלח שאלה למומחה
 
 
 
     כל התחומים
     
     
     
     
     
     אסטרופיזיקה
     הנדסת חשמל
     הנדסת מזון
     כימיה
     פרקינסון
     ננוטכנולוגיה
     הנדסה
     מדעי המחשב
     כימיה
     ביולוגיה
     פיזיקה
     רפואה
     מתמטיקה
     מדעי הסביבה
     גיאוגרפיה
     מוט"ב
     הוראת המדעים
     אזרחות
     כלכלה
     היסטוריה
     משפטים
     פסיכולוגיה
     תנ"ך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 > בשער האזרחות
 
 
 > הרצאות מומחים ברשת
 
 
 > רשימת תפוצה
 
 > חתום בספר האורחים
 
 > כניסה לשואלים רשומים
 
 
 > English
 
שאלה מספר 9386 - תערובת גזים תאריך: 18/4/2017
תחומי דעת:  כימיה  , אסטרופיזיקה  

שלום,

ידוע שגז בישול כבד מהאוויר ולכן נוטה להצטבר בגובה נמוך (ציטוט מויקיפדיה בערך גז פחמימני מעובה: הגז כבד מן האוויר, ולכן בנזילה ממכליו הוא זורם צמוד לרצפה ונוטה להתרכז במקומות נמוכים כגון מרתפים, ובכך לגרום בהם לסכנת חנק כתוצאה של חוסר חמצן ולסכנת פיצוץ של הגז.) אני מניח ש"כבד מהאוויר" הכוונה למסה מולרית (58 גרם למול לגז בוטאן בהשוואה ל14 גרם למול לחנקן) אבל אם כך מדוע באטמוספירה הפחמן הדו חמצני לא שוקע למטה שהרי מסתו המולרית גדולה מאשר החנקן והחמצן? מצאתי כאן בהתייחסות לשאלה דומה http://chemistry.stackexchange.com/questions/61140/heavy-and-light-gases-in-the-atmosphere חישוב של השיעור היחסי של הפחמן הדו חמצני באוויר לפי הגובה באטמוספירה שמצא הפרש של %6 בין גובה 0 לגובה קילומטר. אם נעשה את אותו חישוב על גז הבישול נמצא שההפרש בין ריכוזו ברצפת החדר לריכוזו סמוך לתקרה הוא מזערי. אם כך מה הסיבה לכך שגז הבישול שוקע למטה והפחמן הדו חמצני לא? אודה מאוד לתשובתכם.

צבי.

תשובה מאת: פרופ' (הגברת) רון בלונדר
   

שלום רב!

גם גז בישול שהוא כבד מהאוויר מתרכז במקום סגור בתחתית. לראיה: במקרה של תקלה, פותחים את הדלת ולא את החלון, כדי שהגז "יברח" החוצה ויתפזר באוויר.

לא הפחמן הדו-חמצני ולא גז הבישול "שוקעים", אלא אם הם נמצאים במקום סגור (חדר, מערה), במקום בו אין זרימת אויר. במקום פתוח הם מתערבבים עם שאר הגזים.

ערבוב הגזים נובע משיקולי אנטרופיה וכן הזרמים שיש באטמוספירה, זרימה אנכית שנובעת ושינויי טמפרטורה (שגורמים לשינויי לחץ) וזרימה אופקית של רוחות גורמים לערבוב הגזים ולכן אין שקיעה של הגזים הכבדים.

(התשובה ניתנה בהתייעצות עם פרופ' רון נעמן וד"ר דבורה קצביץ)

חג שמח!

ד"ר רון בלונדר
המחלקה להוראת מדעים
מכון ויצמן למדע

הוסף תגובה הדפס שאלה      שלח לחבר      שאלות מועדפות
שלח שאלה למומחה   |   שמור כדף הבית   |   הוסף למועדפים   |   תנאי שימוש באתר   |   Powered By Art-Up