בשער-קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער בפייסבוק - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
דף הבית   |   על בשער   |   פעילויות בשער   |   ספר אורחים   |   צור קשר      רשימת תפוצה
 
 
 > שלח שאלה למומחה
 
 
 
     כל התחומים
     
     
     
     
     
     אסטרופיזיקה
     הנדסת חשמל
     הנדסת מזון
     כימיה
     פרקינסון
     ננוטכנולוגיה
     הנדסה
     מדעי המחשב
     כימיה
     ביולוגיה
     פיזיקה
     רפואה
     מתמטיקה
     מדעי הסביבה
     גיאוגרפיה
     מוט"ב
     הוראת המדעים
     אזרחות
     כלכלה
     היסטוריה
     משפטים
     פסיכולוגיה
     תנ"ך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 > בשער האזרחות
 
 
 > הרצאות מומחים ברשת
 
 
 > רשימת תפוצה
 
 > חתום בספר האורחים
 
 > כניסה לשואלים רשומים
 
 
 > English
 
שאלה מספר 9355 - אוסמוזה בפרחים תאריך: 29/06/2017
תחומי דעת:  ביולוגיה  

שלום!

במסגרת חקר מדעי בכיתה ט התלמידים מכניסים צמחי חרצית למים צבועים והצמח נצבע. הם מעוניינים לבדוק האם ניתן להחזיר את הצמח למצבו הקודם על-ידי הכנסתו למי מלח בריכוזים שונים. האם הדבר אפשרי? אוסמוזה מתייחסת לתנועת מים דרך קרומים ולא לצבע.

כמו כן, כיצד ניתן למדוד את השינוי בצבע ההתחלתי לעומת הצבע שאמור להתקבל לאחר ההשריה במי מלח.

בברכה דורית

תשובה מאת: ד"ר פנחס פיין
   

שלום דורית,

אתם אכן צודקים, אוסמוזה מתייחסת לתנועת המים כנגד מפל הריכוזים של המומס, ולא לתנועת המומס.

אתם גם צודקים בהנחה שתמיסה מרוכזת של מלח או ככלל תמיסה עם 'לחץ אוסמוטי' גבוה עשויה להניע מים מתוך הצמח החוצה אליה.

אולם במה דברים אמורים? – במים ובמומסים הנמצאים בחלל החופשי של הצמח (האפופלאסט) אך לא בתוך התאים עצמם (הסימפלסט) כשתנועתם חסומה ע"י ממברנות.

השאלה עכשיו היא האם הצבען נקלט לתוך התאים או שמא הוא נע עם זרם הטרנספירציה לתוך האפופלאסט.

במקרה הראשון, תמיסות מלח לא יועילו אלא להרוג את הצמח. במקרה השני, טבילה מהירה בתמיסה עשויה לגרום ליניקת מים החוצה (ולא סתם לתנועה בדיפוזיה) ועמם גם הצבען. אני משער שחילופים בין תמיסת מלח (יניקת מים החוצה) למים מזוקקים (שאיבה פנימה, מיהול המלח) עשויה לשאוב צבען המצוי באפופלסט.

לברר את מנגנון הצבירה בצמח אפשר בניסוי מחשבתי של קליטה בקטעי שורשים. מגדלים נבטי צמח הגדל מהר ואשר נוח לטפל בשורשיו (שעורה למשל). הגידול הוא על קופסאות מים מאווררות שפתחן מכוסה בגזה כפולה ועלי מונחים הזרעים. עם הנביטה, השורשון ירד אל תוך המים. באורך מתאים (כ-5 ס"מ) יש לקצור את השורשים, לעטוף קבוצות זהות שלהם בגזה, להשרות מספר חבילות כאלו במשך פרקי זמן מדודים בתמיסת הצבען (מספר דקות), מיד לשטוף בטבילה חוזרת במים מזוקקים, להעביר לתמיסות מלח בישול בריכוזים עולים (החל במים מזוקקים), בנפח תמיסה קבוע (וקטן ככל האפשר), למשכי זמן קצרים ומדודים. באמצעות ספקטרופוטומטר ניתן אולי יהיה למדוד את עוצמת הצבע הנפלט מהשורשים. אם עוצמת הצבע תגיב לריכוזי המלח בעקום סיגמואידי – הדבר יכול להעיד על כך שהצבען נקלט לתוך התאים ופגיעה בממברנות גורמת ליציאתו. אם העקום יהיה עקום רוויה  - הרי יש בכך משום ראיה להמצאות הצבען בחללים הבין-תאיים.

ניתן לייצר ווריאציות שונות על אותו נושא. ניתן לשנות את ריכוזי הצבען בתמיסת הקליטה; להשתמש בצבענים שונים, שאופן הקליטה וקצב הקליטה בהם שונים; לבחון משכי קליטה ושטיפה שונים; וכה הלאה.

כדי לקבל ממד כמותי יש להכין עקום כיול בין הקריאה במכשיר (בליעה אופטית) לבין ריכוזי צבען ידועים. העקום צריך להיות בתחום הריכוזים שיימצאו.

בהצלחה,

ד"ר פנחס פיין
קרקע, מים וסביבה
מכון וולקני

הוסף תגובה הדפס שאלה      שלח לחבר      שאלות מועדפות
שלח שאלה למומחה   |   שמור כדף הבית   |   הוסף למועדפים   |   תנאי שימוש באתר   |   Powered By Art-Up