בשער-קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער בפייסבוק - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
דף הבית   |   על בשער   |   פעילויות בשער   |   ספר אורחים   |   צור קשר      רשימת תפוצה
 
 
 > שלח שאלה למומחה
 
 
 
     כל התחומים
     
     
     
     
     אסטרופיזיקה
     הנדסת חשמל
     הנדסת מזון
     כימיה
     פרקינסון
     ננוטכנולוגיה
     הנדסה
     מדעי המחשב
     כימיה
     ביולוגיה
     פיזיקה
     רפואה
     מתמטיקה
     מדעי הסביבה
     גיאוגרפיה
     מוט"ב
     הוראת המדעים
     אזרחות
     כלכלה
     היסטוריה
     משפטים
     פסיכולוגיה
     תנ"ך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 > בשער האזרחות
 
 
 > הרצאות מומחים ברשת
 
 
 > רשימת תפוצה
 
 > חתום בספר האורחים
 
 > כניסה לשואלים רשומים
 
 
 > English
 
שאלה מספר 9282 - קטלאז בתפוחי אדמה תאריך: 12/1/2017
תחומי דעת:  אימונולוגיה וירולוגיה ומיקרוביולוגיה [ ביולוגיה ]  

שלום. אני צריכה להפיק אנזימים מרקמה חיה כדי לבצע ניסוי במסגרת עבודת הביוחקר העוסק בשאלה- מהי השפעת רמת חומציות/טמפרטורה על פעילות האנזים? רציתי לדעת האם האנזים קטאלז הוא אפקטיבי לצורך הניסוי והאם ניתן להפיקו מתפוח אדמה ולהשתמש בו לצורך פירוק וכך לבדוק את קצב פעילותו?

תשובה מאת: ד"ר עידית גינזברג
   

שלום רב,

פעילות של קטלאז נמדדת על פי רמת הפרוק של מי חמצן H2O2)). אני מניחה שאין כוונה להפיק אנזים מנוקה ולהעמיד ראקציה למדידה מדוייקת של פרוק מי-חמצן – דבר זה צורך מיכשור שאני לא יודעת אם הוא עומד לרשות התלמידים.

אני מצרפת כאן קישור לניסוי בו מעוניינת התלמידה.

http://www.education.com/science-fair/article/activator/

 

מאחר והכיתוב הוא באנגלית אסביר בקיצור מה הם מציעים ואוסיף מעט הערות משלי:

1. לחתוך את תפוא למספר חתיכות שוות

2. כל חתיכה תטופל לפי תכנית הניסוי – לדוגמא, חתיכה אחת תושם במקפיא לכ 30 דקות עד לקיפאון שלה, אחרת תושם במים רותחים ל 5 דקות, וחתיכות נוספות תושמנה בתמיסות עם דרגת חומציות משתנה. כביקורת, תהייה חתיכה שלא טופלה, אולם רצוי להעמיד איתה את הניסוי באופן מיידי או לשים אותה בקרח לזמן קצר עד שמערכת הניסוי תהייה מוכנה (זאת כדי לשמור על פעילות תקינה של האנזים).

3. מחתיכת הביקורת והחתיכות המטופלות (אחרי שהוחזרו לתנאים של טמפרטורת חדר), לקחת חתיכה קטנה יותר (כמות של כף – יש לדאוג שכל החתיכות תהיינה בכמות/משקל זהים!), למעוך אותה ולשים מייד במי חמצן, לכיסוי מלא של הרסק.

4. הקטלאז שבתפו"א אמור לפרק את מי החמצן וכתוצאה יווצרו בועות. יש לבחון האם החתיכות המטופלות יוצרות יותר או פחות בועות מחתיכת הביקורת.

5. רצוי לחזור על הניסוי כ 3-5 פעמים עם פקעות שונות למען הדיוק.

6. אפשר להשוות בין זנים שונים של תפו"א, כמו זן אדום לעומת זן לבן, או לבדוק את הפעילות בקליפה של הפקעת בהשוואה לחלק הלבן שאנו אוכלים (הפארנכימה), ועוד, כיד הדימיון הטובה...

7. יש להקפיד על כללי הבטיחות בהעמדת הניסוי. מי חמצן או תמיסות חומציות בריכוז גבוה גורמים לצריבות בעור והכתמת בגדים, מובן שיש להזהר בעת הרתחת מים.

 

מקווה שמידע זה יהיה לעזר

בהצלחה בניסוי

דר' עידית גינזברג
המכון למדעי הצמח
מינהל המחקר החקלאי - מרכז וולקני

הוסף תגובה הדפס שאלה      שלח לחבר      שאלות מועדפות
שלח שאלה למומחה   |   שמור כדף הבית   |   הוסף למועדפים   |   תנאי שימוש באתר   |   Powered By Art-Up