בשער-קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער בפייסבוק - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
דף הבית   |   על בשער   |   פעילויות בשער   |   ספר אורחים   |   צור קשר      רשימת תפוצה
 
 
 > שלח שאלה למומחה
 
 
 
     כל התחומים
     
     
     
     
     
     
     אסטרופיזיקה
     הנדסת חשמל
     הנדסת מזון
     כימיה
     פרקינסון
     ננוטכנולוגיה
     הנדסה
     מדעי המחשב
     כימיה
     ביולוגיה
     פיזיקה
     רפואה
     מתמטיקה
     מדעי הסביבה
     גיאוגרפיה
     מוט"ב
     הוראת המדעים
     אזרחות
     כלכלה
     היסטוריה
     משפטים
     פסיכולוגיה
     תנ"ך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 > בשער האזרחות
 
 
 > הרצאות מומחים ברשת
 
 
 > רשימת תפוצה
 
 > חתום בספר האורחים
 
 > כניסה לשואלים רשומים
 
 
 > English
 
שאלה מספר 9256 - החלפת גרעין של תא תאריך: 26/12/2016
תחומי דעת:  ביולוגיה  , מבנה התא וגנטיקה [ ביולוגיה ]  , ביוטכנולוגיה והנדסה גנטית [ ביולוגיה ]  
ישנם שני תאים מאותו גוף: תא עור ותא לבלב. הוצאתי את הגרעין מתא הלבלב והכנסתי לתוכו את הגרעין של תא העור, האם תא הלבלב יחזור לתפקד כתא לבלב או שיתפקד כתא עור?
תשובה מאת: פרופ' גיל אסט
   

שאלה מעולה!

כאשר הכינו את הכבשה דולי (הכבשה המשובטת הראשונה) לקחו תא סומאטי (תא רגיל, על פי רוב מרירית הפה) הוציאו ממנו את הגרעין (ז"א הדנ"א) והשתילו אותו לתוך ביצית שהסירו ממנה את הגרעין. זרם חשמלי חלש דימה את ההפריה, ולאחר השתלה ברחם של כיבשה אחרת נולדה דולי.

זאת אומרת: הדנ"א שהגיע מתא ממיין מסוגל לאפשר יצירה של תא מולטי-פוטנטי – תא שממנו יוצרו כול הרקמות וסוגי התאים של יצור שלם.

היום ניתן לקחת תא ממיין ולאחר החדרה של שלושה פקטורי שיעתוק (חלבונים שגורמים להפעלה או כיבוי של ביטוי גנים מסוימים) להחזיר אותו למצב של תא גזע (תא לא ממיין).

 

אז לשאלה האם ניתן לקחת גרעין מתא אחד ולהחדיר אותו לתא ללא גרעין שהגיע מרקמה שניה, והתא הזה ישמור על התפקוד של הרקמה השנייה – להערכתי לא.

כי בתהליך ההתמיינות לתאי רקמה מסוימת יש שינויים אפיגנטים (שינויים שאינם ברצף הנוקלאוטידים, כמו מתילציה של הדנ"א) שייחודיים לכול רקמה ורקמה. השינויים האלה גורמים לפקטורי שיעתוק להתבטא בצורה ייחודית לכול סוג תא.

 

אז מה שאתם מציעים הוא מעניין ושווה ניסוי מעבדתי.

 

פרופ' גיל אסט
המחלקה גנטיקה מולקולארית של האדם וביוכימיה. הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר
אוניברסיטת תל אביב

הוסף תגובה הדפס שאלה      שלח לחבר      שאלות מועדפות
שלח שאלה למומחה   |   שמור כדף הבית   |   הוסף למועדפים   |   תנאי שימוש באתר   |   Powered By Art-Up