בשער-קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער בפייסבוק - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
דף הבית   |   על בשער   |   פעילויות בשער   |   ספר אורחים   |   צור קשר      רשימת תפוצה
 
 
 > שלח שאלה למומחה
 
 
 
     כל התחומים
     אסטרופיזיקה
     הנדסת חשמל
     הנדסת מזון
     כימיה
     פרקינסון
     ננוטכנולוגיה
     הנדסה
     מדעי המחשב
     כימיה
     ביולוגיה
     פיזיקה
     רפואה
     מתמטיקה
     מדעי הסביבה
     גיאוגרפיה
     מוט"ב
     הוראת המדעים
     אזרחות
     כלכלה
     היסטוריה
     משפטים
     פסיכולוגיה
     תנ"ך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 > בשער האזרחות
 
 
 > הרצאות מומחים ברשת
 
 
 > רשימת תפוצה
 
 > חתום בספר האורחים
 
 > כניסה לשואלים רשומים
 
 
 > English
 
שאלה מספר 9148 - השפעת צבע כדה"א על חימומו תאריך: 18/1/2017
תחומי דעת:  פיזיקה  

שלום רב,

האם יש מידרג של הצבעים (גלי אור) ביכולתם לספוג חום (בנוסף לכהות הצבעים כאשר שחור מקבל חום מקסימלי, ולבן - מינימלי)?

האם יתכן שגידול השטחים הכהים על פני כדור הארץ הוא גורם להאצת התחממות כדור הארץ? או האם השפעת גידול השטחים היא זניחה לעומת למשל החור באוזון או דו תחמוצת הפחמן

תודה

תשובה מאת: פרופ' דן יקיר
   

שלום,

התשובה היא כן. ההבדל בין הצבעים של פני השטח נמדד בהקשר הזה על פי ה״אלבדו״ (מידת הרפלקטיביות, האלבדו הכולל של כדור הארץ הוא 0.3 כלומר 30% מקרינת השמש מוחזרת לחלל, בממוצע). שטח כהה יותר בד"כ בעל אלבדו נמוך יותר ובולע יותר קרינת שמש. אנרגיה זו נפלטת בחזרה בצורות שונות (או על ידי קרינה טרמית אינפרא אדומה, או על ידי ״חם מוחשי״ שמועבר לאויר, או על ידי ״חם כמוס״ המושקע באידוי מיים אם השטח רטוב או מימי). מרבית האנרגיה הזו מחממת את השטח והאויר ולכן הסביבה (חלק מהקרינה הטרמית נפלט לחלל).

כך הפשרת קרח באזור הארקטי מקטינה ההחזרה מהקרח (אלבדו גבוה) ומגדילה הבליעה על ידי הים הכהה (אלבדו נמוך) דבר המאיץ התחממות. לצמחיה כהה המכסה אדמה בהירה השפעה דומה. גורמים אלה בהחלט לוקחים חלק בתהליך ההתחממות הגלובאלית ובמקומות מסוימים הם מרכיב דומיננטי. יחד עם זאת פליטת פחמן דו חמצני וגזי חממה אחרים על ידי האדם היא עדיין הגורם העיקרי. החור באוזון לא שיך לסיפור הזה.

 

בברכה,

פרופ' דן יקיר
הפקולטה לכימיה, המחלקה למדעי הסביבה וחקר האנרגיה
מכון ויצמן למדע

הוסף תגובה הדפס שאלה      שלח לחבר      שאלות מועדפות
שלח שאלה למומחה   |   שמור כדף הבית   |   הוסף למועדפים   |   תנאי שימוש באתר   |   Powered By Art-Up