בשער-קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער בפייסבוק - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
דף הבית   |   על בשער   |   פעילויות בשער   |   ספר אורחים   |   צור קשר      רשימת תפוצה
 
 
 > שלח שאלה למומחה
 
 
 
     כל התחומים
     
     
     
     
     
     אסטרופיזיקה
     הנדסת חשמל
     הנדסת מזון
     כימיה
     פרקינסון
     ננוטכנולוגיה
     הנדסה
     מדעי המחשב
     כימיה
     ביולוגיה
     פיזיקה
     רפואה
     מתמטיקה
     מדעי הסביבה
     גיאוגרפיה
     מוט"ב
     הוראת המדעים
     אזרחות
     כלכלה
     היסטוריה
     משפטים
     פסיכולוגיה
     תנ"ך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 > בשער האזרחות
 
 
 > הרצאות מומחים ברשת
 
 
 > רשימת תפוצה
 
 > חתום בספר האורחים
 
 > כניסה לשואלים רשומים
 
 
 > English
 
שאלה מספר 8464 - תורת העל-מיתר - שאלת המשך תאריך: 18/5/2015
תחומי דעת:  פיזיקה  
זוהי שאלת המשך, לצפייה בשאלה המקורית לחצו כאן

תודה לך, פרופסור יקר, על טרחתך להאיר את עיניי, וזאת בשפה "ידידותית למשתמש". שתי תהיות מתעוררות בי למקרא הסברך: הקושי האימננטי של משל העיפרון שמעמידים על חודו: משל יכול להיות דומה לנמשל, אפילו דומה מאוד מאוד, אבל אין הוא זהה לנמשל: העיפרון ייפול כדבריך "בשל סיבות שאנו לא יכולים לצפות מראש כגון האופן המדויק שבו העיפרון נעזב, הצורה המדויקת של החוד, וכל אי אחידות בהתפלגות המשקל של העיפרון." זהו המצב, משום שמישהו עזב את העיפרון, מישהו ייצר את העיפרון, כך שחודו איננו מתאפיין בצורה מושלמת, ומישהו ייצר אותו, כך שמשקלו מתפלג באופן בלתי אחיד. במילים אחרות: במשל הזה הסיבה הראשונה טמונה בגורם שמחוץ למערכת (לעיפרון), ואילו בנמשל – המצב הסימטרי המושלם מתחיל להישבר, לפי הסברך היפה, בגלל גורם פנימי. קיום שדה היגס ברמה הזאת נראה לי שולל קיום סימטרייה ראשונית אם שדה היגס הוא השובר ספונטנית את העל-סימטרייה, משמע שבמצב האמור להיות סימטרייה מושלמת, יש כבר משהו מובחן – שדה היגס, יש כבר הפרדה בינו לבין כל השאר. אני תופס את העל-סימטרייה כמצב שבו יש רק מקשה אחת, אחדות. נכון שיש בו הפוטנציאל להתפלג בתוכו לשדות שונים, אך בשלב זה דומה המצב למעגל תאורטי מושלם, שבו כל הנקודות לאורכו זהות ונמצאות בדיוק מוחלט באותו מרחק מן המרכז. כך אין במעגל הזה נקודת אחיזה כלשהי ל"חולשה", אין נקודה שבה יכולה ההישברות להתחיל. על-סימטרייה שיש בתוכה ישות מובחנת כלשהי היא, לפי הבנתי, כבר מצב של הישברות הסימטרייה. סימטרייה בד בבד עם קיום ישות מובחנת בתוכה מייצגים, לפי הבנתי, סתירה פנימית. אם אין למדע הפיזיקה תשובה על כך, נראה לי שהסיבה הראשונית להישברות הספונטנית המשתלשלת של הסימטרייה חייבת להימצא מחוץ למערכת/לישות/למצב הסימטרי. רק כך תהיה זאת, באמת, סימטרייה, ואז, אכן, אין לפנינו הישברות אלא שבירה (והיא איננה ספונטנית...). אותו גורם שמחוץ למצב הסימטרייה הוא, לפי הבנתי, חוק הטבע, שהוא בעליל ישות בלתי פיזית (שומו שמים!): אנחנו רואים את תוצאות פעולתם של חוקי הטבע, אך, ככל הידוע לי, פיזיקאים לא איתרו ולא הגדירו את מהותם ואת מקורם, וזאת – לדעתי – משום שחוק הטבע איננו פיזי, ולפיכך נמצא מחוץ ל"תחום השיפוט" של מדע הפיזיקה, אשר כשמו כן הוא - עוסק בפיזי. אם לא אקבל הסבר שונה, אמשיך להניח כך. במצב עניינים זה אני רואה ברירה ברורה: לקבל את קיומו של חוק טבע בלתי פיזי שהוא הסיבה הראשונה להישברות/לשבירה המשתלשלת של הסימטרייה, או, בפשטות, להתעלם מן הבעייתיות של נושא זה. בברכה ובהוקרה שמעון זילבר

תשובה מאת: פרופ' ברק קול
   

שלום שמעון,

 

כפי שהיטבת להבחין עיקר הענין בשאלה הוא בנושאים בלתי-פיזיים, וכאן קשה יהיה לי ולכל מדען אחר להתייחס, גם אם הנושאים מעניינים. בכל זאת אתייחס תחילה לשתי נקודות פיזיקליות

א. אתה מתייחס לסידרה של שבירות סימטריה (שאתה מכנה זאת שבירה משתלשלת). אני מדגיש כי במודל הסטנדרטי ישנה שבירה יחידה, ושבירות נוספות קיימות רק בתורות שטרם הוכחו, כגון תורות איחוד גדול עם או בלי סופר-סימטריה.

ב.  אתה תופס את שדה ההיגס כממשות מובחנת ומופרדת ומעצם כך בלבד שוברת את הסימטריה. לעומת זאת אני מדגיש כי מבחינת המודל הסטנדרטי קיומו של ההיגס לא שובר את הסימטריה אלא רק מצב היסוד שלו (המקביל למיקום נפילתו של העפרון).

 

אם נחזור לנושאים הבלתי פיזיים, אני מסכים כי הדינמיקה של שדה ההיגס האחראית לשבירת הסימטריה (היינו שהוא בעל שווי משקל לא יציב השומר את הסימטריה של הכוח החלש) הינה חוק טבע יסודי, כלומר אין לו כרגע הסבר יסודי ממנו. ובכל מיקרה כשמדובר בנושאים מטפיזיים, כלומר שמעבר למה שניתן למדידה, וודאי שכל אחד מאיתנו רשאי לגבש עמדה משלו, או אף לוותר על עמדה כלשהי (להיות אגנוסטי).

 

בברכה,

 

פרופ' ברק קול
מכון רקח לפיסיקה
האוניברסיטה העברית

הוסף תגובה הדפס שאלה      שלח לחבר      שאלות מועדפות
שלח שאלה למומחה   |   שמור כדף הבית   |   הוסף למועדפים   |   תנאי שימוש באתר   |   Powered By Art-Up