בשער-קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער בפייסבוק - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
דף הבית   |   על בשער   |   פעילויות בשער   |   ספר אורחים   |   צור קשר      רשימת תפוצה
 
 
 > שלח שאלה למומחה
 
 
 
     כל התחומים
     
     
     
     
     אסטרופיזיקה
     הנדסת חשמל
     הנדסת מזון
     כימיה
     פרקינסון
     ננוטכנולוגיה
     הנדסה
     מדעי המחשב
     כימיה
     ביולוגיה
     פיזיקה
     רפואה
     מתמטיקה
     מדעי הסביבה
     גיאוגרפיה
     מוט"ב
     הוראת המדעים
     אזרחות
     כלכלה
     היסטוריה
     משפטים
     פסיכולוגיה
     תנ"ך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 > בשער האזרחות
 
 
 > הרצאות מומחים ברשת
 
 
 > רשימת תפוצה
 
 > חתום בספר האורחים
 
 > כניסה לשואלים רשומים
 
 
 > English
 
שאלה מספר 7729 - תועלת השחמת הפירות לצמח תאריך: 27/4/2014
תחומי דעת:  ביולוגיה  , בוטניקה [ ביולוגיה ]  , ביולוגיה - 1  

שלום, אני ושותפי למחק עושים את עבודת הביוחקר על השחמת פירות אנזימתית, אך לא הצלחנו למצוא מהי התועלת של תהליך זה לפרי. שמענו כי אחת התועלת היא חסימת קרינה מזרעי הפרי וגם שאחת נוספת היא חסימת מזהמים.  האם אלו באמת התועלות העיקריות?

תשובה מאת: ד"ר ויקטור רודוב
   

אני מניח כי מדובר בהשחמה האנזימתית הנגרמת ע"י פציעת הרקמה הצמחית ומתרחשת כתוצאה מפעילות האנזים PPO (polyphenol oxidase). שבירת המידור בתא הפצוע מביאה לאינטראקציה בין האנזים הממוקם בעיקר בציטופלזמה (בד"כ בפלסטידות) לבין הסובסטרט – תרכובות פנוליות המצטברות בד"כ בחללית (וקואולה).

האנזים מחמצן פנולים לקינונים; לאחר מכן פלמור הקינונים (ו/או אינטראקציה שלהם עם חומצות אמינו או חלבונים) יוצר תוצרים כהים. השלב השני של התהליך (פלמור וכו') לא דורש מעורבות אנזים.

יש מספיק ראיות כי לתהליך הזה יש חשיבות הגנתית ע"מ להגן על הרקמה הפצועה מפני התקפת מיקרואורגניזמים, בפרט גורמי מחלות. דיכוי ייצור ה-PPO בשיטות גנטיות או פיזיולוגיות (למשל ע"י טיפול בחום) הפחית את חומרת ההשחמה אך הגביר את הרגישות למחלות או התרבות של חיידקים פתוגניים על הפרי/הירק. מאידך, הגברת רמת ה-PPO הגבירה את העמידות. יחד עם זאת, מנגנון התופעה לא מובן עד הסוף. לתוצרים הסופיים הכהים ככל הנראה אין פעילות אנטי-מיקרוביאלית, אך היא קיימת לתוצרי הביניים – קינונים. כמו כן, במהלך החמצון יכולים להיווצר חומרים פעילים כמו מי חמצן וצורני חמצן פעיל (ROS). יתכן והם אחראיים על ההגנה האנטי-מיקרוביאלית. אז מדובר פה בחיטוי מהיר (לפעמים מיידי) אך קצר יחסית של הפצע. אם התופעה מתרחשת באיבר צעיר שעדיין מחובר לצמח – בשלב הבא התגובה יכולה להיות מלווה בהגלדת הפצע, למשל ע"י ליגניפיקציה – גם התהליך הזה מבוסס על תרכובות פנוליות.

מצ"ב כמה מאמרים רלוונטיים (אחד מהם – רק עמוד ראשון אך זה מספיק לצורך העניין.

מאמר 1   מאמר 2

מאמר 3   מאמר 4

לגבי ההגנה מפני הקרינה, תרכובות פנוליות צבעוניות (כגון אנתוציאנינים) אכן ממלאים את התפקיד הזה בצמח כולל פירות. אבל לא נראה לי שהתפקיד הזה רלוונטי למצב של פציעה הנדון פה. לא הקרינה מהווה פה סכנה אלא חדירת הפתוגנים. לא שמעתי קודם השערה כזאת.

בהצלחה

 

ד"ר ויקטור רודוב
מינהל המחקר החקלאי
מכון וולקני

הוסף תגובה הדפס שאלה      שלח לחבר      שאלות מועדפות
שלח שאלה למומחה   |   שמור כדף הבית   |   הוסף למועדפים   |   תנאי שימוש באתר   |   Powered By Art-Up