בשער-קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער בפייסבוק - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
דף הבית   |   על בשער   |   פעילויות בשער   |   ספר אורחים   |   צור קשר      רשימת תפוצה
 
 
 > שלח שאלה למומחה
 
 
 
     כל התחומים
     
     
     
     
     אסטרופיזיקה
     הנדסת חשמל
     הנדסת מזון
     כימיה
     פרקינסון
     ננוטכנולוגיה
     הנדסה
     מדעי המחשב
     כימיה
     ביולוגיה
     פיזיקה
     רפואה
     מתמטיקה
     מדעי הסביבה
     גיאוגרפיה
     מוט"ב
     הוראת המדעים
     אזרחות
     כלכלה
     היסטוריה
     משפטים
     פסיכולוגיה
     תנ"ך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 > בשער האזרחות
 
 
 > הרצאות מומחים ברשת
 
 
 > רשימת תפוצה
 
 > חתום בספר האורחים
 
 > כניסה לשואלים רשומים
 
 
 > English
 
שאלה מספר 7186 - מדוע איננו מרגישים בנוח בטמפרטורת חדר של 37 מעלות צלזיוס? תאריך: 01/08/2013
תחומי דעת:  ביולוגיה  , פיזיולוגיה ורפואה [ ביולוגיה ]  , ביולוגיה - 1  , מבוא לביולוגיה של האדם [ ביולוגיה - 1 ]  , מערכת הובלה, נשימה, הפרשה והגנה [ ביולוגיה - 1 ]  , רפואה  

גוף אדם בריא שומר על חום גוף של כ-37 מעלות צלזיוס.

משמעות הדבר היא שאם טמפרטורת  הסביבה שונה מ-37 מעלות, הגוף צריך להשקיע אנרגיה כדי לשמור על טמפרטורת הגוף הנורמלית שלו. לכן, נראה היה שבני האדם יחושו בנוח ביותר -  כאשר חום הסביבה הינו כ-37 מעלות צלזיוס, שכן אז היה צורך בהשקעה מינימלית של אנרגיה כדי לשמור על טמפרטורת גוף נורמלית.

עם זאת, מניסיון אנו יודעים שבני האדם מרגישים אי נוחות רבה בסביבה של 37 מעלות צלזיוס (רובנו נזיע בכבדות). לעומת זאת, רוב המין האנושי מרגיש בנוח כאשר הוא בסביבה בה הטמפרטורה היא 18-24 מעלות. מדוע איננו מרגישים בנוח בסביבה בה הטמפרטורה קרובה לחום גופנו?

תשובה מאת: פרופ' יובל חלד
   

שלום,

גוף האדם מייצר חום (מטאבולי) כל עוד הוא חי, כאשר קצב יצור החום עולה ביחס ישר לדרגת הפעילות הגופנית. במנוחה, אדם בוגר יכול לייצר חום בקצב של כ- 60-100 קילו קלוריות לשעה (תלוי בגיל, במין במסת הגוף ועוד). קילו קלוריה אחת הינה כמות החום המעלה את הטמפרטורה של קילוגרם אחד מים במעלה אחת צלזיוס. מכאן, שאם חום הגוף הנוצר על ידי התהליכים המטאבוליים לא יפוזר לסביבה, הוא יצטבר בגוף ויעלה את טמפרטורת הגוף (שכ- 70% ממנו עשויים מים) באופן משמעותי ומסוכן.

פיזור חום הגוף לסביבה נעשה באמצעות תהליכים פיזיקליים (קרינה, הולכה והסעה) וכן בשילוב עם תהליך פיזיולוגי (נידוף זיעה) במידת הצורך. ככל שטמפרטורת הסביבה גבוהה יותר כך תפחת הדומיננטיות של פיזור החום באמצעות המנגנונים הפיזיקליים ותעלה הדומיננטיות של נידוף הזיעה, עד כדי כך שבשלב מסוים כאשר טמפרטורת הסביבה גבוהה מטמפרטורת העור (סביב ה- 33-35 מ"צ בסביבה חמה מאוד) מפל החום יתהפך והגוף יתחיל לקלוט חום מהסביבה ולפזר חום באמצעות נידוף זיעה באופן בלעדי. כאן יש לציין את הקשר הישיר בין תחושת האי נוחות לבין דרגת הרטיבות של העור מזיעה.

מכאן, ברור מדוע חשיפה לטמפרטורת סביבה של 37 מ"צ ואפילו נמוכה ממנה הינה רחוקה מלהיות נוחה ובהחלט מחייבת הזעה משמעותית על מנת להתקרר ולכן גם מלווה באי נוחות. לכך תתרום גם לחות יחסית גבוהה באוויר שתקטין את מפל אדי המים מהעור לסביבה, תגביר את רטיבות העור ובוודאי את תחושת האי נוחות.

חשיפה לסביבה בה הטמפרטורה נעה סביב ה- 20-24 מ"צ במצב מנוחה מאפשרת קיום מפל חום, הנוצר בגוף, אל הסביבה באמצעים פיזיקליים מבלי צורך להזיע ומכאן גם מלווה בחושת נוחות.

 

בברכה,

 

פרופ' יובל חלד
המכון לחקר רפואת הלוחם, מכון הלר תל השומר

הוסף תגובה הדפס שאלה      שלח לחבר      שאלות מועדפות
שלח שאלה למומחה   |   שמור כדף הבית   |   הוסף למועדפים   |   תנאי שימוש באתר   |   Powered By Art-Up