בשער-קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער בפייסבוק - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
דף הבית   |   על בשער   |   פעילויות בשער   |   ספר אורחים   |   צור קשר      רשימת תפוצה
 
 
 > שלח שאלה למומחה
 
 
 
     כל התחומים
     
     
     
     
     
     אסטרופיזיקה
     הנדסת חשמל
     הנדסת מזון
     כימיה
     פרקינסון
     ננוטכנולוגיה
     הנדסה
     מדעי המחשב
     כימיה
     ביולוגיה
     פיזיקה
     רפואה
     מתמטיקה
     מדעי הסביבה
     גיאוגרפיה
     מוט"ב
     הוראת המדעים
     אזרחות
     כלכלה
     היסטוריה
     משפטים
     פסיכולוגיה
     תנ"ך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 > בשער האזרחות
 
 
 > הרצאות מומחים ברשת
 
 
 > רשימת תפוצה
 
 > חתום בספר האורחים
 
 > כניסה לשואלים רשומים
 
 
 > English
 
שאלה מספר 7093 - שאלה על קבוע המגנטרון של בוהר וציקלוטרון קוונטי תאריך: 29/5/2013
תחומי דעת:  פיזיקה  , הוראת המדעים  , פיזיקה גרעינית [ פיזיקה ]  

שאלה 1

האלקטרון  מסתובב סביב הגרעין בהשפעת שדה כוח קולון אבל האלקטרון המסתובב מגדיר טבעת זרם שיוצרת שדה מגנטי. באטום של בוהר לא מתחשבים בשדה הזרם של האלקטרון 

השאלה כיצד מתחשבים בשדה המגנטי הזה? 

שאלה 2

 בציקלוטרון או מגנטרון ניתן להביא אלקטרון לתנועה סיבובית על ידי כוח מגנטי בלבד.

האם ניתן ליצור שדה מגנטי ולהחזיק בתוכו אלקטרון בלי גרעין אטום באותן רמות אנרגיה של אטום מימן לפי בוהר כלומר ליצור ציקלוטרון בגודל מסלול קוונטי?

תשובה מאת: פרופ' יששכר אונא
   

שלום!

1)      מודל האטום של בוהר הוא, כמובן, מיושן ופרימיטיבי.

תורת הקוואנטים המודרנית אינה "רואה" אלקטרון נקודתי טעון ש"רוקד הורה" סביב הגרעין. אלא פונקצית-גל. למרבה הפלא, אפשר בכל זאת להראות שההתנהגות המגנטית של אטומים (כלומר – השדה המגנטי שלהם) נובעת בחלקה מ"תנועת" האלקטרון ("כאילו") סביב הגרעין. בחלקה האחר היא נובעת מהעובדה שהאלקטרון עצמו גם הוא מגנט קטן (בגלל הספין שלו). בקיצור – ה"זרם" של האלקטרון אכן כן מתחשבים בו!

בזכותו יש לחומר תכונות מגנטיות.

 

2)      זוהי שאלה שיש להפנות לניסיונאי (אני תיאורטיקאי).

האם בטכנולוגיות הקיימות ניתן ל"הרקיד" אלקטרון בודד במסלול זעיר בעל ממדים אטומיים באמצעות שדה מגנטי מתאים? לא אתפלא אם אפשרות כזאת כבר קיימת.

השאלה היא – למה יואיל ניסוי כזה?

 

בברכה רבה,

פרופ' יששכר אונא
פיסיקה
האוניברסיטה העברית

הוסף תגובה הדפס שאלה      שלח לחבר      שאלות מועדפות
שלח שאלה למומחה   |   שמור כדף הבית   |   הוסף למועדפים   |   תנאי שימוש באתר   |   Powered By Art-Up