בשער-קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער בפייסבוק - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
דף הבית   |   על בשער   |   פעילויות בשער   |   ספר אורחים   |   צור קשר      רשימת תפוצה
 
 
 > שלח שאלה למומחה
 
 
 
     כל התחומים
     
     
     
     
     
     אסטרופיזיקה
     הנדסת חשמל
     הנדסת מזון
     כימיה
     פרקינסון
     ננוטכנולוגיה
     הנדסה
     מדעי המחשב
     כימיה
     ביולוגיה
     פיזיקה
     רפואה
     מתמטיקה
     מדעי הסביבה
     גיאוגרפיה
     מוט"ב
     הוראת המדעים
     אזרחות
     כלכלה
     היסטוריה
     משפטים
     פסיכולוגיה
     תנ"ך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 > בשער האזרחות
 
 
 > הרצאות מומחים ברשת
 
 
 > רשימת תפוצה
 
 > חתום בספר האורחים
 
 > כניסה לשואלים רשומים
 
 
 > English
 
שאלה מספר 5853 - השפעת גלוקוז על צמחים בחושך תאריך: 25/11/2012
תחומי דעת:  ביולוגיה  , הוראת המדעים  , ביולוגיה - 1  , הזנה בצמחים ובבעלי חיים [ ביולוגיה - 1 ]  , ביוטופ, ביודע, ביוסיור, ביוחקר [ ביולוגיה - 1 ]  , פיזיולוגיה של הצמח [ ביולוגיה ]  

שלום רב!
בביוחקר שלנו רצינו לבדוק מה יקרה לצמח שיגדל ללא אור כלל ואנחנו ניתן לו גלוקוז כתחליף לאור כדי שימשיך להתקיים.
את הגלוקוז אנו ממיסים במים שאנו משקים את הצמח ואנו מצפים שהצמח כמו שהוא שותה את המינרלים כך יקלוט את הגלוקוז מהשורשים וימשיך להתקיים.
בניסוי המקדים שלנו אנו רוצים לגדל חיטה עד שתנבט לגובה של כעשרה ס"מ ואז ננכניס את הצמחים לחושך מוחלט ונתחיל להוסיף גלוקוז.
כמובן שיש ביקורת של עציץ בחושך ללא גלוקוז וכן צמחים באור עם גלוקוז ובלי גלוקוז.
רצינו שתבארו לנו את העניין האם התהליך שלנו נכון או שיש לעשות את הניסוי שבצורה שונה, כמו צמח אחר או צורות שונות של הוספת הגלוקוז, או סוג סוכר אחר.
בתודה מראש,
רותם אביאל ושאול!

תשובה מאת: ד"ר ניר קרן
   

שלום לרותם, אביאל ושאול,


הרעיון שלכם נכון אבל, לצערי, הניסוי שלכם יכשל.
גלוקוז הוא חומר מזון לרוב האורגניזמים, כולל מיקרואורגניזמים רבים בקרקע. הוספת גלוקוז תגרום לגידול מואץ של חיידקים ופטריות שיהרגו את הצמחים.
אני הייתי נמנע מהוספת גלוקוז לחלוטין. לצמחים יש מאגרי גלוקוז גדולים בתוך התאים שלהם. הגלוקוז אגור בצורת עמילן.
 

הניסוי שאני הייתי מציע לכם הוא שונה:
א) שיתלו חיטה באדמה ועקבו אחר לוח הזמנים לנביטה. רישמו כמה זמן מאז ששתלתם עבר עד שנבטים התחילו לצוץ ומה קצב הגידול לאחר הנביטה, במשך כשבוע.
ב) העמידו ניסוי נוסף עם מספר עציצים (חישבו כמה חזרות דרושות). מצוידים במידע מסעיף א - העבירו עציצים עם נבטים לחושך שלושה ימים לפני הנביטה, יומיים לפני הנביטה, יום לפני הנביטה, ביום הנביטה, יום לאחר הנביטה, יומיים לאחר הנביטה, שלושה ימים לאחר הנביטה.
ג) היו מאוד סבלניים. צמחים רגישים מאד לאור כדי שהניסוי יצליח החושך צריך להיות מוחלט. לא להציץ!
ד) חשוב שלצמחים יהיו כמויות מים שוות במהלך הניסוי. ניתן לשים כל עציץ בתוך כלי המכיל מים. כמה מים? תצטרכו לקבוע לבד בניסוי המקדים (סעיף א).
ה) לאחר שבוע בחושך בידקו את התוצאות. רישמו מה השתנה במבנה הצמחים (אורך העלים, מספר העלים) ובצבעם. אני חושב שתראו דברים מעניינים.
אם תמצאו את הכיוון הזה  מעניין, יהיה שווה להשוות את התוצאות של החיטה לתוצאות של אפונה (שני צמחים עם תוכנית התפתחותית מאוד שונה).
אני מקווה שזה עוזר ואל תהססו לפנות אלי אם יש לכם עוד שאלות.
 

ד"ר ניר קרן
מדעי הצמח והסביבה
האוניברסיטה העברית

הוסף תגובה הדפס שאלה      שלח לחבר      שאלות מועדפות
שלח שאלה למומחה   |   שמור כדף הבית   |   הוסף למועדפים   |   תנאי שימוש באתר   |   Powered By Art-Up