בשער-קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער בפייסבוק - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
דף הבית   |   על בשער   |   פעילויות בשער   |   ספר אורחים   |   צור קשר      רשימת תפוצה
 
 
 > שלח שאלה למומחה
 
 
 
     כל התחומים
     
     
     
     
     אסטרופיזיקה
     הנדסת חשמל
     הנדסת מזון
     כימיה
     פרקינסון
     ננוטכנולוגיה
     הנדסה
     מדעי המחשב
     כימיה
     ביולוגיה
     פיזיקה
     רפואה
     מתמטיקה
     מדעי הסביבה
     גיאוגרפיה
     מוט"ב
     הוראת המדעים
     אזרחות
     כלכלה
     היסטוריה
     משפטים
     פסיכולוגיה
     תנ"ך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 > בשער האזרחות
 
 
 > הרצאות מומחים ברשת
 
 
 > רשימת תפוצה
 
 > חתום בספר האורחים
 
 > כניסה לשואלים רשומים
 
 
 > English
 
שאלה מספר 3015 - סינון בנימים תאריך: 11/12/2007
תחומי דעת:  ביוכימיה [ ביולוגיה ]  , פיזיולוגיה ורפואה [ ביולוגיה ]  , מערכת הובלה, נשימה, הפרשה והגנה [ ביולוגיה - 1 ]  , תקשורת ויסות ותאום [ ביולוגיה - 1 ]  

הסינון דרך דופנות הנימים מתרחש הודות לשני כוחות הפועלים בכיוונים מנוגדים:לחץ הדם והלחץ האוסמוטי של פלסמת הדם.
ברצוני לדעת:
א. האם הסינון המדובר נעשה רק דרך המרווחים הקיימים בין תאי האנדותל שבדופן הנים?
ב. מה קורה ללחץ האוסמוטי עם ההתקדמות בנים? עפ"י הבנתי הוא צריך לעלות שכן מים יצאו בצד העורקי של הנים והפלסמה נעשית מרוכזת יותר. - האם אני צודקת?
ג. לחץ הדם יורד עם ההתקדמות הנים- האם הוא יורד רק בשל יציאת נוזל מהנים או
שיש גורמים נוספים המשפיעים עליו?
בתודה מראש


תשובה מאת: פרופ' יורם אפשטיין
   

שיחלוף המים בין המדור הבין תאי והמדור התוך כלי תלוי בלחץ אונקוטי (אוסמוטי), שנקבע בעיקרו ע"י רכוז החלבון בנוזל והלחץ ההידרוסטטי (לחץ הדם). שיחלוף זה נעשה ברמת הקפילרות.

חדירות הקפילרות לנוזל ולמומסים תלויה באנדותל ובממברנה הבזלית. בעיקרון, מצויים באנדותל מרווחים קטנים (clefts) ומרווחים גדולים (fenestration) וכן שלפוחיות (vesicles). דרך המרווחים הקטנים עוברים מולקולות המים והאלקטרוליטים, אך הם קטנים מדי למעבר מולקולות גדולות יותר (חלבונים), שעוברים דרך המרווחים הגדולים ובאמצעות הבועיות. יש לזכור שבהתאם למבנה של הקפילרה גם החדירות למים ומומסים משתנה. למשל, החדירות תהיה נמוכה בקפילרות בשריר או בעור שהאנדותל בקפילרות שבהם אינו מכיל מרווחים גדולים והממברנה הבזלית אינה רציפה. לעומת זאת, בכליה ובמערכת העיכול נצפה לחדירות גדולה שכן בקפילרות באברים אלה האנדותל הקפילרי מכיל מרווחים גדולים והממברנה הבזלית אינה רציפה.

יציאת מים מהקפילרות נעשית בקצה העורקי וספיגתם חזרה נעשית בקצה הורידי. לאורך הקפילרה אכן מתקיים מפל של לחץ, שהוא בד"כ גבוה יותר בקצה העורקי מאשר בקצה הורידי. שיחלוף מים נעשה בהתאם למאזן בין הלחץ ההידרוסטי (הכח המניע את יציאת המים מהקפילרה) והלחץ האונקוטי (הוא הכח המניע לספיגת המים בקפילרה), בהתאם למודל המתמטי הפשוט הבא:

F = k(Pc-Pl) – (Oc-Ol)

כאשר: F הוא הסינון; k הוא מקדם הסינון (כמו בכל מודל מתמטי); ((Pc-Pl מפל הלחץ ההידרוסטטי בין הקפילרה ובין המרווח הבין תאי; (Oc-Ol) מפל הלחץ האונקוטי בין הקפילרה לנוזל הבין תאי.

עם יציאת המים מהקפילרה קיימת כמובן נפילה בלחץ הדם הקפילרי. הלחץ האונקוטי (האוסמוטי) יהיה גבוה יותר ויגרום למים להספג חזרה בקצה הורידי של הקפילרה.

גם למידת ההצרות/הרחבה של הקפילרה יש השפעה על לחץ הדם הקפילרי.

בברכה,


פרופ' יורם אפשטיין
רפואה
בית חולים שיבא
לשאלה זו נשאלה שאלת המשך, לצפייה לחצו כאן
הוסף תגובה הדפס שאלה      שלח לחבר      שאלות מועדפות
שלח שאלה למומחה   |   שמור כדף הבית   |   הוסף למועדפים   |   תנאי שימוש באתר   |   Powered By Art-Up