בשער-קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער בפייסבוק - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
דף הבית   |   על בשער   |   פעילויות בשער   |   ספר אורחים   |   צור קשר      רשימת תפוצה
 
 
 > שלח שאלה למומחה
 
 
 
     כל התחומים
     
     
     
     
     אסטרופיזיקה
     הנדסת חשמל
     הנדסת מזון
     כימיה
     פרקינסון
     ננוטכנולוגיה
     הנדסה
     מדעי המחשב
     כימיה
     ביולוגיה
     פיזיקה
     רפואה
     מתמטיקה
     מדעי הסביבה
     גיאוגרפיה
     מוט"ב
     הוראת המדעים
     אזרחות
     כלכלה
     היסטוריה
     משפטים
     פסיכולוגיה
     תנ"ך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 > בשער האזרחות
 
 
 > הרצאות מומחים ברשת
 
 
 > רשימת תפוצה
 
 > חתום בספר האורחים
 
 > כניסה לשואלים רשומים
 
 
 > English
 
שאלה מספר 2973 - הקשר בין יכולת הקרור לחום האידוי של נוזל תאריך: 17/09/2007
תחומי דעת:  כימיה  , פיזיקה  

שלום למומחי בשער


שמתי לב שהקשר בין יכולת הקרור של נוזל נמצאת ביחס הפוך לחום האידוי שלו. משום מה זה נראה לי לא כל כך הגיוני. אם חום האידוי גבוה (כמו במים), הרי המים או הזיעה מקררים את הגוף הרבה ביעילות , כי עצם ההאידוי (שבירת כל קשרי מימן), שולל חום רב מן הגוף.


כפי שידוע נוזלים נדיפים כגון כהל או אצטון, במגע עם העור מקררים אותו הרבה יותר חזק (ותחושת הקור היא הרבה יותר עזה ממה שניתן לחוש במים או לפי טמפ הנזול בעצמו)


נוזל נדיף כמו אצטון דורש פחות ארגיית חום לאידוי (פי 4 פחות ממים). הייתי מצפה שהוא יקרר את העור הרבה פחות ממים, כי הוא שולל מן הגוף פחות אנרגיה. אבל כאמור, אצטון דווקא מקרר היטב אפילו יותר ממים ובמהירות. כיצד? האם זה הקרור קשור אולי להמהירות האידוי?


האם זה קשור למספר מולקולת הנוזל התאדות ביחידת זמן?


אשמח לקבל הסבר פשוט שאוכל להעביר לתלמידים. השאלה הזו נשאלה בעקבות שאלה של תלמידה בכיתה. גם הצוות שלנו התלבט בעניין זה, הגענו למסקנות, אבל אני רוצה תשובה מוסמכת



יעל בר

תשובה מאת: ד"ר תמי יחיאלי
   


התאדות של נוזל הוא תהליך שבו חלקיקי נוזל עוזבים את הפאזה הנוזלית ועוברים לפאזה הגזית. החלקיקים שעושים זאת הם החלקיקים המהירים יותר. לכן, כאשר הם עוזבים את הפאזה הנוזלית נשארים בה החלקיקים בעלי מהירות נמוכה יותר, ז"א שהמהירות הממוצעת של חלקיקי הנוזל יורדת, דהיינו הנוזל שנשאר "מתקרר" ואז הוא מקרר את סביבתו. הנוזלים הנדיפים שפועלים חזק בקירור הגוף הם בטמפ' הגוף (או העור). הואיל והנוזלים הנדיפים האלה מתנדפים יותר "בקלות" מאשר מים (בגלל חום אידוי נמוך יותר, כפי שכתבת) הרי תהליך עזיבת החלקיקים המהירים הוא מהיר ונמרץ מאד (יחסית למים) ולכן אפקט הקירור בולט יותר. סביר לומר שכל מולקולה של מים ש"מצליחה" לעבור לפזה הנוזלית לוקחת איתה יותר אנרגיה מהפזה הנוזלית מאשר מולקולת אצטון שעושה מהלך דומה. אולם, על כל מולקולת מים ש"מצליחה" לעזוב עוזבות כמה מולקולות אצטון שבסך הכל לוקחות איתן יותר אנרגיה.

כל טוב
תמי


ד"ר תמי יחיאלי
המחלקה לכימיה
האוניברסיטה העברית
הוסף תגובה הדפס שאלה      שלח לחבר      שאלות מועדפות
שלח שאלה למומחה   |   שמור כדף הבית   |   הוסף למועדפים   |   תנאי שימוש באתר   |   Powered By Art-Up