בשער-קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער בפייסבוק - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
דף הבית   |   על בשער   |   פעילויות בשער   |   ספר אורחים   |   צור קשר      רשימת תפוצה
 
 
 > שלח שאלה למומחה
 
 
 
     כל התחומים
     
     
     
     אסטרופיזיקה
     אפיגנטיקה
     ארכיאולוגיה
     הנדסת חשמל
     הנדסת מזון
     השכלה גבוהה
     חינוך
     כימיה
     מדעי המוח
     מדעי כדור הארץ
     פרקינסון
     קרימינולוגיה
     קרקע ומים
     ננוטכנולוגיה
     הנדסה
     מדעי המחשב
     כימיה
     ביולוגיה
     פיזיקה
     רפואה
     מתמטיקה
     מדעי הסביבה
     גיאוגרפיה
     מוט"ב
     הוראת המדעים
     אזרחות
     כלכלה
     היסטוריה
     משפטים
     פסיכולוגיה
     תנ"ך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 > בשער האזרחות
 
 
 > הרצאות מומחים ברשת
 
 
 > רשימת תפוצה
 
 > חתום בספר האורחים
 
 > כניסה לשואלים רשומים
 
 
 > English
 
שאלה מספר 10160 - אפיגנטיקה במצבי לחץ תאריך: 18/6/2019
תחומי דעת:  ביולוגיה  , רפואה  
שלום, אנחנו תלמידות כיתה י"ב, במסגרת עבודת החקר שלנו לבגרות חקרנו כיצד מצבי לחץ משפיעים על אפיגנטיקה וכיצד אפיגנטיקה מושפעת ממצבי לחץ. במאמר: Chronic Corticosterone Exposure Increases Expression and Decreases Deoxyribonucleic Acid Methylation of Fkbp5 in Mice קראנו כי כאשר עכברים טופלו בקורטיקוסטרון (חומר המופרש בחיות במצבי לחץ) מצאו כי גן הקשור לציר הלחץ - Fkbp5 עבר דה-מתילציה (הורדה של קבוצת מתיל מהגן) ובכך התאפשר ביטויו. גן זה נקשר לרצפטור של קורטיקוסטרון (GR) ובכך מוריד את יכולת הקורטיקוסטרון להיכנס לתאים. נמצא כי כאשר הופסק הטיפול בקורטיקוסטרון, רמת הביטוי של Fkbp5 ירדה חזרה למצבה הנורמלי. אם זאת- הדה-מתילציה בגן נשמרה. מכאן הגענו לשאלה- מה הסיבה שלמרות שהדה-מתילציה נשמרה, ביטוי הגן ירד שכן הוא אמור להמשיך להתבטא כאשר אין קבוצות מתיל על הגן. תודה רבה מראש על העזרה.
תשובה מאת:  עפרה סבג
   

שלום נורה,

 

העובדה שאיזור מסויים בגן עובר דה- מתילציה היא לכשלעצמה לא מספיקה על מנת לגרום לגן להתבטא.

רמת הביטוי של גן נקבעת על ידי מספר רב של מנגנוני בקרה נוספים כגון נוכחות של פקטורי טרנסקרפציה המאפשרים לגן להתבטא. 

עם זאת, חשוב לציין את הממצא המעניין בעבודה שמראה שהגן שעבר דה מתילציה לא חוזר להיות ממותל בהעדר קורטיזון, אלא נשאר לא ממותל.

לתופעה הזו אנחנו נוהגים לכנות בשם זכרון אפיגנטי.

זכרון אפיגנטי הרבה פעמים מאפשר בטווח הרחוק אפשרות לתגובה יעילה יותר כאשר אורגניזם נתון שוב באותו מצב עקה - מה שמאפשר ביטוי מהיר יותר של הגן. 

אשמח לענות לכן על כל שאלה נוספת שמתעוררת או לתת הבהרות על ההסבר הנוכחי .

בהצלחה רבה !

 

 

עפרה סבג
רפואה
האוניברסיטה העברית

 

הוסף תגובה הדפס שאלה      שלח לחבר      שאלות מועדפות
שלח שאלה למומחה   |   שמור כדף הבית   |   הוסף למועדפים   |   תנאי שימוש באתר   |   Powered By Art-Up