בשער-קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער בפייסבוק - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
דף הבית   |   על בשער   |   פעילויות בשער   |   ספר אורחים   |   צור קשר      רשימת תפוצה
 
 
 > שלח שאלה למומחה
 
 
 
     כל התחומים
     
     
     
     אסטרופיזיקה
     אפיגנטיקה
     ארכיאולוגיה
     הנדסת חשמל
     הנדסת מזון
     חינוך
     כימיה
     מדעי המוח
     מדעי כדור הארץ
     פרקינסון
     קרימינולוגיה
     קרקע ומים
     ננוטכנולוגיה
     הנדסה
     מדעי המחשב
     כימיה
     ביולוגיה
     פיזיקה
     רפואה
     מתמטיקה
     מדעי הסביבה
     גיאוגרפיה
     מוט"ב
     הוראת המדעים
     אזרחות
     כלכלה
     היסטוריה
     משפטים
     פסיכולוגיה
     תנ"ך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 > בשער האזרחות
 
 
 > הרצאות מומחים ברשת
 
 
 > רשימת תפוצה
 
 > חתום בספר האורחים
 
 > כניסה לשואלים רשומים
 
 
 > English
 
שאלה מספר 10154 - הבדל ברמות בטא-קרוטן, בין עלי חסה פנימיים לחיצוניים תאריך: 28/5/2019
תחומי דעת:  ביולוגיה  
שלום, בחסה, העלים הפנימיים תמיד יותר בהירים מהעלים החיצוניים, שהם ירוקים. רציתי לדעת, האם הסיבה להבדל בצבע הירוק, הוא כלורופיל או בטא קרוטן. כלומר, האם יש קורלציה של אחד לאחד, בין רמות הבטא קרוטן בעלה חסה, לבין צבעו הירוק. או שגם בעלה לבן (פנימי) של חסה, יש אותן רמות של בטא קרוטן ? במילים אחרות, מה נכון מבין שתי האפשרויות הבאות: 1) השמש לא משפיעה על ביטוי בטא קרוטן, אלא הגנטיקה של חסה גורמת לה לבטא בטא קרוטן, במידה שווה, הן בעלים חיצוניים שנחשפו לשמש, והן בעלים פנימיים לבנבנים, שלא נחשפו לשמש. כלומר ששגם עלים פנימיים לבנים, מכילים הרבה קרוטן. כלומר שהסיבה היחידה שהעלים הפנימיים פחות ירוקים מהעלים החיצוניים, היא כלורופיל, ולא בטא קרוטן. כלומר הפנימיים פחות נחשפים לשמש (כי מכוסים ע"י העלים החיצוניים), ולכן מייצרים פחות כלורופיל. 2) רק השמש משפעלת ביטוי וסינטוז של בטא קרוטן. ולכן בעלים הפנימיים שרואים פחות שמש, יש פחות בטא קרוטן. וגם, מה גורם לחסות שמגודלות בחממות, להיות עדיין ירוקות , למרות שאינן נחשפות לשמש ?
תשובה מאת: ד"ר יורם אייל
   

שלום ליאת,

1. ברקמות ירוקות (כמו עלים) כלורופיל ובטא-קרוטן משמשים ביחד עם חלבונים כמרכיבים בקומפלקסים ש"קוצרים" את אנרגיית האור וממירים אותה לאנרגיה כימית (קרי: פוטוסינתיזה). בעלים מתפתחים שטרם נחשפו לאור מעוכבת התפתחות הכלורופלסטים (האברונים התוך-תאיים שבהם מתבצעת הפוטוסינתיזה) ומעוכבת הביוסינתיזה של כל מרכיבי הקומפלקסים: כלורופיל, בטא-קרוטן וחלבונים. בהתאם, העלים הפנימיים ביותר של החסה, שאינם חשופים לאור, עניים בכלורופיל וגם בבטא-קרוטן. ככל שהעלים גדלים ונחשפים לאור, הכלורופלסטים מתפתחים ומצטברים בהם כלורופיל ובטא-קרוטן.

2. האמור בסעיף-1 לא תקף לחלק מהרקמות שאינן ירוקות, שבהן הבקרה שונה. למשל: בפירות שצוברים קרוטנואידים (כמו- פרי הדר, עגבנייה, פלפל) שבהם הכלורופלסטים מתמיינים למבנה אחר שנקרא כרומופלסט במהלך שבירת הצבע (קרי: שינוי צבע הפרי מירוק לאדום/כתום/צהוב) ומתמחים בצבירה של קרוטנואידים.

3. לגבי הצבע הירוק בחסה הגדלה בחממה: התפתחות הכלורופלסטים בעלה אינה מצריכה חשיפה ישירה לשמש, אלא חשיפה לפוטונים של אור. מבלי להכנס כרגע למיגוון אורכי הגל הדרושים, נדרש מעט מאד אור כדי להשרות התפתחות כלורופלסטים והורקה של העלים. כמובן שכדי לקבל גדילה של חסה למימדים המסחריים יש צורך בכמות אור שתאפשר פוטוסינתיזה משמעותית.

 

בברכה,

 

יורם אייל
 
מכון וולקני
הוסף תגובה הדפס שאלה      שלח לחבר      שאלות מועדפות
שלח שאלה למומחה   |   שמור כדף הבית   |   הוסף למועדפים   |   תנאי שימוש באתר   |   Powered By Art-Up