בשער-קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער בפייסבוק - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
דף הבית   |   על בשער   |   פעילויות בשער   |   ספר אורחים   |   צור קשר      רשימת תפוצה
 
 
 > שלח שאלה למומחה
 
 
 
     כל התחומים
     
     
     
     
     
     אסטרופיזיקה
     הנדסת חשמל
     הנדסת מזון
     כימיה
     פרקינסון
     ננוטכנולוגיה
     הנדסה
     מדעי המחשב
     כימיה
     ביולוגיה
     פיזיקה
     רפואה
     מתמטיקה
     מדעי הסביבה
     גיאוגרפיה
     מוט"ב
     הוראת המדעים
     אזרחות
     כלכלה
     היסטוריה
     משפטים
     פסיכולוגיה
     תנ"ך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 > בשער האזרחות
 
 
 > הרצאות מומחים ברשת
 
 
 > רשימת תפוצה
 
 > חתום בספר האורחים
 
 > כניסה לשואלים רשומים
 
 
 > English
 
בשער האזרחות
מהו אזרח? - אזרח ואזרחות בחברות פלורליסטיות

העיקרון המנחה את הוראת האזרחות במדינת ישראל מנוסח בתכנית הלימודים כלהלן: "המערכת הפוליטית [בישראל] תוצג כמערכת פלורליסטית ודינמית" (נוסח מעודכן, תשע"ב, 2011, עמ' 7). למרות העיקרון המנחה הזה, רוב הדיונים והמקורות המוצעים למורי אזרחות עוסקים בהיבטים שונים של משטר מדינת ישראל ובמחלוקות אידיאולוגיות או ערכיות שטמונים במתח בין אופייה היהודי לאופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל. השער הזה מבקש להשלים את החסר לאור העיקרון הראשון המוזכר בתכנית הלימודים.  הרי קשה להבין את הגיונות המשטר המדיני בישראל ואת המחלוקות אודות אופייה בלא לדעת את מקורות האזרחות הדמוקרטית, היסטורית ומושגית.

המקורות נבחרו מתוך קשב לצרכים של מורים לאזרחות.

מאמרה של רחף מניח את היסודות להכרת מושג האזרחות על מקורותיו ההיסטוריים, ככזה שהניב תועלת לאנושות ומכאן יכולת שרידותו במרוצת הדורות. הדיון הזה עשוי לסייע למורים להציג רקע להבנת מהותו, עומקו ומרכזיותו של המושג בכינון הסדר המדינתי המודרני

הדיון התיאורטי מתחיל עוד ביוון העתיקה, שם הזיהוי כאזרח אפשר הבחנות בין סוגי תושבות, בעיקר כדי לסמן נגישות לתהליכי הקצאות משאבים. מרבית תושבי ערי הפוליס לא נחשבו אזרחים, ויתרונותיה של החברות באזרחות ניתנו רק למיעוט. דהיינו, במקורו הזיהוי האזרחי לא היה דמוקרטי במהותו, כי העניק פריווילגיות למיעוט. ברומא התווסף למונח הזה משמעות נוספת: סטטוס משפטי שהתפתח באימפריה הרומית. המאמר פורש את שתי הפנים של האזרחות – אידיאל השתתפות ביוון, הסדר השתייכות ברומא - דרך הגותם של פילוסופים בני התקופות.

המאמר של אבנון ממוקד בנסיבות התפתחות השפה האזרחית בישראל. הוא תוהה מדוע אין בישראל שפה אזרחית משותפת, ולאור זאת מציע מספר סיבות לדלותה של שפת אזרח בישראל: החל במורשת היהדות, דרך מורשת הציונות וכלה בתקופת טרום המדינה ובנסיבות כינון המשטר המדיני בעשור הראשון לקיום המדינה.

בבסיס המאמר ההנחה שככל שישות מדינית מודרנית מתקשה לעגן שפה אחת עבור לשונות מרכיביה החברתיים השונים, כך הולכת ונפרצת השפה האזרחית עליה מושתת שלטון החוק, ויחידים וקבוצות עושים גבול לעצמם.

הדברים של ברנדס מעבירים את הדיון אל עבר המפגש בין שפה אזרחית דמוקרטית לשפת מורשת ישראל. ברנדס מצביע על כך שהמונח "זכויות" במובנו המודרני - Rights - אינו מצוי בלשון המקרא ובדברי חז"ל.

ברנדס מתייחס למונח 'זכויות' בלשון  'ערכים', כגון ערכי היסוד חיים, כבוד וקניין המופיעים בתורה כמצוות יסודיות ומתפרטים לפרטי הלכה מרובים.  לדידו של ברנדס, רעיונות הומניסטיים וליברליים שביסוד שיח הזכויות המודרני אינם זרים ליהדות. נהפוך הוא: הם קיימים בתוכה ונובעים ממנה מאז המקרא ועד ההלכה וההגות בת זמננו.

קימליקה שואל אם החינוך ל"להיות האדם הטוב" חופף לחינוך ל"להיות האזרח הטוב". בתקופות ובמקומות מסוימים אכן יש הקבלה ביניהם, ובאחרים הקשר רופף.  רלוונטי למציאות בישראל ההנחה של קימליקה כי מגוון אתני-תרבותי מאתגר את המורים, מאחר וייתכנו פערים בין תפיסת האדם הטוב והאזרח הטוב בין הקבוצות השונות. הכותב בודק היכן עלולים להתעורר מתחים בין דרישות החינוך לאזרחות דמוקרטית-ליברלית ובין הכבוד לשונות האתנית-תרבותית.

שביד מציג שתי תפיסות קיצון לפלורליזם שמקושרות ישירות למקרה הישראלי. (1) תפיסות חברתיות אחידניות, המתבססות על ההנחה הגורפת שכל הערכים והנורמות שלהן מוחלטים. (2) פלורליזם קיצוני המבוסס על הנחה של יחסיות המעוגנת ברצון החופשי של הפרט.

שביד טוען כי נקודת המוצא של כל אחד מהזרמים החברתיים בישראל היא אחידנית ועל כן קשה לפתח הסכמה פלורליסטית. מסקנתו היא שהפלורליזם הקיים בישראל מבוסס על שווי משקל בין כוחות שונים בחברה ולא על לגיטימציה אמתית שהחברה נותנת לשונות המאפיינת את ריבוי הקבוצות והתרבויות בישראל.

 

פרטים ביבליוגרפים:

  1. רחף, אפרת. "ניתוח תיאורטי של המושג 'אזרחות' ", אף על פי שחטא ישראלי הוא? שלילת אזרחות בגין הפרת אמונים. מחקר מדיניות 73 (ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה 2008). עמ' 19-25.
  2. אבנון, דן. "מדוע אין לדמוקרטיה הישראלית שפה אזרחית מפותחת". שפת אזרח בישראל (ירושלים: מאגנס 2006), עמ' 1-20.
  3. ברנדס, יהודה. "צלם אלוהים". בתוך יהדות וזכויות אדם: בין צלם אלוהים לגוי קדוש. (ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה 2013). עמ' 30-45.
  4. קימליקה, ויל. "דילמות של חינוך לאזרחות בדמוקרטיות פלורליסטיות". האם הסובלנות תנצח? חינוך מוסרי בעולם מגוון. עורכים: ישי מנוחין וירמיהו יובל. (ירושלים: מאגנס 2005). עמ' 37-43.
  5. שביד, אליעזר. "פלורליזם כהסכמה חברתית וכהשקפת עולם אישית". חינוך הומניסטי-יהודי בישראל. (ת"א: הקיבוץ המאוחד 2000 ), עמ' 202-211.

 

רכז הסדרה: פרופ' דן אבנון, פרופ' למדעי המדינה באוניברסיטה העברית.

תודה מיוחדת לאביב לוקס מהאוניברסיטה העברית אשר תרמה רבות להכנת הסדרה.

כל הסדרות
המאמרים
רכז הסדרה
פרופ' דן אבנון , האוניברסיטה העברית
"ניתוח תיאורטי של המושג 'אזרחות' "
מאת:  עו"ד אפרת רחף , המכון הישראלי לדמוקרטיה
"מדוע אין לדמוקרטיה הישראלית שפה אזרחית מפותחת"
מאת: פרופ' דן אבנון , האוניברסיטה העברית
"צלם אלוהים"
מאת: ד"ר הרב יהודה ברנדס , המכללה האקדמית הרצוג
"דילמות של חינוך לאזרחות בדמוקרטיות פלורליסטיות"
מאת: פרופ' ויל קמילקה , Queen's University at Kingston, Canada
"פלורליזם כהסכמה חברתית וכהשקפת עולם אישית"
מאת: פרופ' אליעזר שביד , האוניברסיטה העברית


על הכותבים
פרופ' דן אבנון , האוניברסיטה העברית

פרופ' אבנון מתמחה במחשבה מדינית כללית ויהודית, בחינוך אזרחי דמוקרטי ובהתפתחות לימודי אזרחות במדינת ישראל. הוא ייסד ועמד בראש מרכז גילה לחינוך אזרחי ודמוקרטיה באוניברסיטה העברית. במסגרת זו עסק ביזום מחקרים, תוכניות לימודים, הכשרת מורים ופיתוח מערכי הוראה באזרחות, עבור כל זרמי החינוך הממלכתי בישראל. פרסומיו בתחום הזה כוללים את שפת אזרח בישראל (עורך, 2006), Plurality and   Citizenship in Israel (co-ed, 2010), וחינוך אזרחי בישראל (עורך, 2013). פרופ' אבנון מכהן כראש ועדת מקצוע מדע המדינה במשרד החינוך.

Citizenship in Israel (co-ed, 2010), וחינוך אזרחי בישראל (עורך, 2013). פרופ' אבנון מכהן כראש ועדת מקצוע מדע המדינה במשרד החינוך.

 

 

 
עו"ד אפרת רחף , המכון הישראלי לדמוקרטיה

בעלת תואר ראשון במשפטים מן האוניברסיטה העברית בירושלים. בעבר עסקה, במסגרת עבודתה במכון הישראלי לדמוקרטיה, במחקר בתחומי המשפט החוקתי והפלילי (בהנחיית פרופ' מרדכי קרמניצר) ובפיתוח תכניות ומערכי שיעור להעשרת לימודי האזרחות בבתי ספר. במסגרת זו ראו אור פרסומים אחדים מפרי עטה. כיום בעלת משרד עו"ד עצמאי בתל אביב, העוסק בליטיגציה מנהלית, אזרחית ופלילית. 

 
ד"ר הרב יהודה ברנדס , המכללה האקדמית הרצוג

ראש המכללה האקדמית הרצוג. 1992-1998 מנהל בית ספר הימלפרב. 1998 – 2014 ראש בית המדרש בבית מורשה בירושלים. מלמד ומרצה בחוגים לתלמוד ותושב"ע, מחשבת ישראל, תנ"ך וחינוך. מפרסומיו: יהדות וזכויות אדם (המכון הישראלי לדמוקרטיה, תשע"ג), אגדה למעשה א-ב (תשס"ה, תשע"ב) עיונים בסוגיות הלכה ואגדה. "על פי דרכו" אסופת מאמרים בנושאי חינוך (תש"ע). "במלכות הקדושה" הגותו של האדמו"ר ר' יעקב פרידמן, אדמו"ר חסידי ציוני בתל-אביב (תשס"ו).

 
פרופ' ויל קמילקה , Queen's University at Kingston, Canada

פילוסוף קנדי הידוע בשל הגותו במדע המדינה, ובמיוחד בשאלת הרב תרבותיות. קימליקה משמש כפרופסור למדע המדינה וראש הקתדרה למחקר קנדה באוניברסיטת קווינ'ס באונטריו וכן כפרופסור אורח בתוכנית ללימודי הלאומיות באוניברסיטת מרכז אירופה בבודפשט שבהונגריה.  קימליקה קיבל את התואר הראשון בפילוסופיה ובמדע המדינה באוניברסיטת קווינ'ס ב-1984 וב- 1987  קיבל תואר דוקטור בפילוסופיה מאוניברסיטת אוקספורד בהנחיית ג'רלד כהן.  מאז עוסק קימליקה בכתיבה בנושא הרב תרבותיות והוא נחשב לאחד ההוגים המובילים בנושא זה, וספריו תורגמו לשפות רבות. קימליקה לימד במספר רב של אוניברסיטאות בקנדה ומחוצה לה, וכן שימש כיועץ לממשלת קנדה.

 
פרופ' אליעזר שביד , האוניברסיטה העברית

מחשובי חוקרי מחשבת ישראלהוגה דעות ומחנךפרופסור אמריטוס למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית, חתן פרס ישראל בחקר מחשבת ישראל לשנת התשנ"ד  (1994). בעל תואר דוקטור לשם כבוד במדעי היהדות מטעם הסמינר התאולוגי היהודי בניו יורק (1996), דוקטור לשם כבוד מההיברו יוניון קולג' (2007) ויקיר ירושלים לשנת  2015

 
 
שלח שאלה למומחה   |   שמור כדף הבית   |   הוסף למועדפים   |   תנאי שימוש באתר   |   Powered By Art-Up