בשער-קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער בפייסבוק - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
דף הבית   |   על בשער   |   פעילויות בשער   |   ספר אורחים   |   צור קשר      רשימת תפוצה
 
 
 > שלח שאלה למומחה
 
 
 
     כל התחומים
     
     
     
     
     
     
     אסטרופיזיקה
     הנדסת חשמל
     הנדסת מזון
     כימיה
     פרקינסון
     ננוטכנולוגיה
     הנדסה
     מדעי המחשב
     כימיה
     ביולוגיה
     פיזיקה
     רפואה
     מתמטיקה
     מדעי הסביבה
     גיאוגרפיה
     מוט"ב
     הוראת המדעים
     אזרחות
     כלכלה
     היסטוריה
     משפטים
     פסיכולוגיה
     תנ"ך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 > בשער האזרחות
 
 
 > הרצאות מומחים ברשת
 
 
 > רשימת תפוצה
 
 > חתום בספר האורחים
 
 > כניסה לשואלים רשומים
 
 
 > English
 
בשער האזרחות
תרבות פוליטית

לכל מערכת פוליטית יש מספר הבטים: ההבט המבני-מוסדי, ההבט התהליכי-תפקודי, וההבט התרבותי-פוליטי. ההבט הראשון מתייחס למבנים כמו רשויות השלטון, ההבט התהליכי מתייחס לסוגיות כמו הפרדת הרשויות וחלוקת העבודה הפונקציונלית בין מקבלי החלטות וגורמים מבצעים, ואילו ההבט התרבותי-פוליטי מתייחס לשאלות כגון: מידת האמון של הציבור במוסדות השלטון, אופי השיח הציבורי בנושאים פוליטיים, מידת ההכלה או ההדרה של הגוף האזרחי במובן התפיסתי וכיוצא באלה. מבין שלושת ההבטים הללו, זה האחרון, הנוגע בתרבות הפוליטית הוא אולי הרחב, החמקמק והמשתנה ביותר. ואף על פי כן, הוא מעסיק חוקרים רבים שכן חשיבותו רבה בקביעת סדר היום המדינתי והוא מקרין הן על ההבט המבני מוסדי והן על ההבט התהליכי-תפקודי (שבתורם מקרינים ומשפיעים עליו וחוזר חלילה). הבנה של התרבות הפוליטית בחברה נתונה היא תנאי הכרחי כדי להבין איך ומדוע מתקבלות ומיושמות (או לא) החלטות כאלה ואחרות, מהם "גבולות ההרשאה" של מקבלי ההחלטות ולמי יש או אין "קול" פוליטי.

הסדרה שלפניכם מתייחסת רק למספר קטן מן התחומים הנבחנים במסגרת חקר התרבות הפוליטית, כאשר הבחירה בנושאים הספציפיים הייתה כלל לא פשוטה ולא מובנת מאליה. למעשה, יש סיכוי גבוה כי עורך אחר של הסדרה היה בוחר להדגיש נושאים אחרים בהתאם לשיקול דעתו והעדפותיו.

הנושאים שנבחרו הפעם הם אפוא : א. מהי תרבות פוליטית? ב. אזרחות (מי נחשב "יותר" אזרח מאחרים),  ג. השתתפות פוליטית באפיקים הפורמליים (למשל הצבעה) והלא פורמליים (למשל מחאה), ד. אופי השיח הפוליטי בשני הקשרים מרכזיים הקשורים במובן מסוים זה בזה (שיח השלום והמלחמה ואופני הנצחה), ה. מערכת היחסים בין דת ומדינה בהתייחס לתפיסות שונות של עליונות הסמכות (המדינתית או הדתית), ו. תפיסות בתחום הכלכלה הפוליטית (העדפה של שוק חופשי או של מדינת רווחה).

הדרך הפשוטה יותר בהוראת האזרחות היא לבחור להתמקד בהבטים הפורמליים של המערכת הפוליטית, דהיינו באלה המבניים-מוסדיים והתהליכיים-פונקציונליים. ואולם בכך אין די כדי לעצב ולהכשיר אזרחים מודעים ופעילים בעלי תודעה והכרה דמוקרטית עמוקות. אני מקווה כי חומרי הקריאה שלהלן יסייעו למי שמוכנים להתמודד עם האתגר הגדול יותר לחרוג מן הפורמלי ולעבור למהותי.

 

 

פרטים ביבליוגרפיים:

דנה בלאנדר ויצחק גל-נור, 2013, "התרבות הפוליטית בישראל: האין והיש". בתוך: המערכת הפוליטית בישראל. תל אביב וירושלים, עם עובד והמכון הישראלי לדמוקרטיה, ע"מ 1117-1120.

גל אריאלי, 2013, "יסוד משותף של אזרחות(?): תפישות האזרחות של 'קבוצת הליבה' כלפי שלוש קבוצות מיעוט". בתוך דן אבנון (עורך). חינוך אזרחי בישראל. תל אביב: עם עובד, ע"מ 361-379.

עופר קניג, 2013, "צרת רבים חצי נחמה? הירידה בשיעורי ההצבעה בישראל ובדמוקרטיות מערביות אחרות". פרלמנט, מס' 75, המכון הישראלי לדמוקרטיה

גייל טלשיר, 2014, "המחאה החברתית בראי משבר הדמוקרטיה הישראלית: בין כלכלה, פוליטיקה  וזהות". פוליטיקה, ירושלים: האוניברסיטה העברית, מכון דיויס ליחסים בינלאומיים, גליון 23, ע"מ 5-45.

דליה גבריאלי נורי, 2010, " 'השלום ינצח את כל אויבינו' - על הטשטוש הסמנטי שבין 'שלום' ל'מלחמה' בשיח הפוליטי". עיונים בשפה ובחברה, (2)3, ע"מ 166-179.

ורד ויניצקי-סרוסי, 2000,  "בין ירושלים לתל אביב: הנצחתו של יצחק רבין ושיח הזהות הלאומית בישראל".בתוך לב גרינברג (עורך)  זיכרון במחלוקת: מיתוס, לאומיות ודמוקרטיה -  עיונים בעקבות רצח רבין.  באר שבע: אוניברסיטת בן גוריון, מכון המפרי, ע"מ 19-37.

תמר הרמן ואחרים, 2013, "מקור בסמכות – דת ומדינה". מדד הדמוקרטיה 2013. ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה. ע"מ  84-104.

דרור וולטר, 2011, "מדינה או שוק? – על (אי) המשמעות של עמדות הציבור הישראלי- יהודי כלפי קפיטליזם וסוציאליזם". ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה.

רכזת הסדרה:   פרופ' תמר הרמן פרופ' למדע המדינה באוניברסיטה הפתוחה ועמיתת מחקר בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה.

 

 

כל הסדרות
המאמרים
רכזת הסדרה
פרופ' תמר הרמן , האוניברסיטה הפתוחה
"התרבות הפוליטית בישראל: האין והיש".
מאת: פרופ' יצחק גל- נור , האוניברסיטה העברית , ד"ר דנה בלאנדר , המכון הישראלי לדמוקרטיה
יסוד משותף של אזרחות(?): תפישות האזרחות של 'קבוצת הליבה' כלפי שלוש קבוצות מיעוט
מאת: ד"ר גל אריאלי , אוניברסיטת בן גוריון
צרת רבים חצי נחמה? הירידה בשיעורי ההצבעה בישראל ובדמוקרטיות מערביות אחרות
מאת: ד"ר עופר קניג , המכללה האקדמית אשקלון
"המחאה החברתית בראי משבר הדמוקרטיה הישראלית: בין כלכלה, פוליטיקה וזהות".
מאת: ד"ר גייל טלשיר , האוניברסיטה העברית
'השלום ינצח את כל אויבינו' - על הטשטוש הסמנטי שבין 'שלום' ל'מלחמה' בשיח הפוליטי
מאת: ד"ר דליה גבריאלי נורי , מכון טרומן לקידום השלום, האוניברסיטה העברית והמכללה האקדמית הדסה
בין ירושלים לתל אביב: הנצחתו של יצחק רבין ושיח הזהות הלאומית בישראל
מאת: פרופ' ורד ויניצקי-סרוסי , האוניברסיטה העברית
מקור בסמכות – דת ומדינה
מאת: פרופ' תמר הרמן , האוניברסיטה הפתוחה
מדינה או שוק? – על (אי) המשמעות של עמדות הציבור הישראלי- יהודי כלפי קפיטליזם וסוציאליזם
מאת:  דרור וולטר , אוניברסיטת פנסילבניה


על הכותבים
פרופ' תמר הרמן , האוניברסיטה הפתוחה

 פרופסור למדע המדינה, והמנהלת האקדמית של מרכז גוטמן לסקרים ומחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה. פרופ' הרמן מתמחה בקשר שבין דעת קהל לעיצוב מדיניות חוץ, בשיטות מחקר וכן בהשתתפות פוליטית אזרחית, כולל מחאה פוליטית ותנועות חברתיות. עם פרופסור אפרים יער, היא עומדת מאז 1994 בראש פרויקט 'מדד השלום', העוקב אחר תמורות בדעת הקהל בישראל בנוגע לסכסוך הישראלי–פלסטיני ואחר הדרכים והסיכויים לפתרונו. בין פרסומיה האחרונים:  הספר The Israeli peace movement – a shattered dream שראה אור ב 2009 בהוצאת קיימברידג',  ספר הכינוס By the People, For the People, Without the People? The Emergence of (Anti)Political Sentiment in Israel and in Western Democracies   שראה אור בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה בשנת 2011 וכן דו"חות מדד הדמוקרטיה 2010-2013 , גם הם בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה.

 
פרופ' יצחק גל- נור , האוניברסיטה העברית

מופקד הקתדרה על שם הרברט סמואל למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים (אמריטוס); עמית בכיר וראש הפרויקט "אחריות המדינה וגבולות ההפרטה" במכון ון ליר. ראש האגודה הישראלית למדע המדינה. חבר הנהלת המרכז לאתיקה בירושלים. נציב שירות המדינה בממשלת יצחק רבין, 1996-1994; סגן יושב ראש המועצה להשכלה גבוהה, 2008-2007.

 
ד"ר דנה בלאנדר , המכון הישראלי לדמוקרטיה

חוקרת במכון הישראלי לדמוקרטיה ופסיכולוגית בהתמחות קלינית. עבודת הדוקטור שלה - "אמביוולנטיות כאתגר לסדר הפוליטי", המשלבת פילוסופיה פוליטית עם תובנות פסיכואנליטיות. זכתה בפרס אלכס ברגר של האוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 2008. מחקריה הם בתחום הפוליטיקה הישראלית. משנת 2006 עורכת את "פרלמנט", כתב העת המקוון של המכון הישראלי לדמוקרטיה. 

ספרם של פרופ' יצחק גל-נור וד"ר דנה בלאנדר "המערכת הפוליטית בישראל" (ספרית ספיר, עם עובד והמכון הישראלי לדמוקרטיה, 2013) הוא חיבור מקיף ועדכני על מערכות השלטון במדינת ישראל. פרקיו משלבים סקירה עובדתית עם ניתוח התהליכים הפוליטיים ומשמעותם. היריעה הרחבה מגוללת את התפתחותה של המערכת הפוליטית מראשיתה ועד ימינו (2011-1948).

 
ד"ר גל אריאלי , אוניברסיטת בן גוריון

מרצה במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. כתב עבודת דוקטורט בנושא תפישות האזרחות בישראל בחוג לממשל ורעיון מדיני באוניברסיטת חיפה וכיום הוא מרצה במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון בנגב. מחקריו עוסקים בנושאים של אזרחות וזהות לאומית בישראל ובעולם.

מידע נוסף
 
ד"ר עופר קניג , המכללה האקדמית אשקלון

חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה בכיר במכללה האקדמית אשקלון. הוא בוגר החוג למדעי המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים. עבודת הדוקטור שלו עסקה בשיטות בחירת מנהיגי מפלגות והשלכותיהן הפוליטיות. בין תחומי עיסוקו: פוליטיקה השוואתית, מפלגות ושיטות בחירה, בחירת מנהיגים והמערכת הפוליטית בישראל. הוא פרסם במספר כתבי עת מובילים כמו Electoral Studies ו-Journal of Elections, Public Opinion and Parties. שותף בעריכת הספר "תיקון שיטת הממשל בישראל".

 
ד"ר גייל טלשיר , האוניברסיטה העברית

בעלת תואר דוקטור מאוקספורד, היא מרצה בכירה בחוג למדע המדינה באוניברסיטה העברית ועומדת בראש המרכז להכשרת בכירים ובראש תכנית המ"א במדיניות ציבורית לבכירים בשירות המדינה בבית ספר למדיניות ציבורית וממשל באוניברסיטה העברית בירושלים. תחומי מחקרה: משבר הדמוקרטיה, חקר אידיאולוגיות, מערכת מפלגתית וחברה אזרחית.

 
ד"ר דליה גבריאלי נורי , מכון טרומן לקידום השלום, האוניברסיטה העברית והמכללה האקדמית הדסה

חוקרת שיח מלחמה ושלום בישראל ובעולם. בוגרת הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. את עבודת הדוקטור שלה כתבה בבית ספר למדעי התרבות באוניברסיטת תל אביב. היא הוזמנה פעמיים כחוקרת אורחת לאוניברסיטת קליפורניה בברקלי. כיום ד"ר גבריאלי-נורי היא מרצה בכירה בחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללה האקדמית הדסה בירושלים וחוקרת במכון טרומן באוניברסיטה העברית.  שלושת ספריה: "השלום" בשיח הפוליטי בישראל, The normalization of war in Israeli discourse; Israeli culture on the road to the Yom Kippur War, בהוצאת Lexington Books.

 
פרופ' ורד ויניצקי-סרוסי , האוניברסיטה העברית

ילידת תל אביב, מלמדת במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית. היא חוקרת זיכרון קולקטיבי והנצחה ומתענינת בדרך שבה חברות מתמודדות עם עבר בעייתי. יחד עם Jeffrey Olick and Daniel Levy היא ערכה את המקראה המוערת-    The Collective Memory Reader  Oxford University Press, 2011. היא מכהנת עתה כדקנית הפקולטה למדעי החברה. 

מידע נוסף
 
דרור וולטר , אוניברסיטת פנסילבניה

תלמיד לדוקטורט בבית הספר לתקשורת 'אננברג' באוניברסיטת פנסילבניה. מחקריו עוסקים בגורמים המעצבים את דרכי ההצגה של מדינות זרות בחדשות ובבידור, בהשפעתם על הדרך בה נתפסות אותן מדינות בדעת הקהל, ובשאלות רחבות יותר לגבי מערכת היחסים שבין מרחקים פיזיים ותרבותיים, מחד, ועמדות ואמונות, מאידך.

 
 
שלח שאלה למומחה   |   שמור כדף הבית   |   הוסף למועדפים   |   תנאי שימוש באתר   |   Powered By Art-Up