בשער-קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער בפייסבוק - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
דף הבית   |   על בשער   |   פעילויות בשער   |   ספר אורחים   |   צור קשר      רשימת תפוצה
 
 
 > שלח שאלה למומחה
 
 
 
     כל התחומים
     
     
     
     
     
     אסטרופיזיקה
     הנדסת חשמל
     הנדסת מזון
     כימיה
     פרקינסון
     ננוטכנולוגיה
     הנדסה
     מדעי המחשב
     כימיה
     ביולוגיה
     פיזיקה
     רפואה
     מתמטיקה
     מדעי הסביבה
     גיאוגרפיה
     מוט"ב
     הוראת המדעים
     אזרחות
     כלכלה
     היסטוריה
     משפטים
     פסיכולוגיה
     תנ"ך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 > בשער האזרחות
 
 
 > הרצאות מומחים ברשת
 
 
 > רשימת תפוצה
 
 > חתום בספר האורחים
 
 > כניסה לשואלים רשומים
 
 
 > English
 
בשער האזרחות
גלובליזציה

גלובליזציה היא, ללא עוררין, התהליך החברתי הגורף ביותר של תקופתנו. אמנם ניטש ויכוח ער על השפעתה של הגלובליזציה על תנאי הסביבה, על בטחונם וחירותם של אזרחי מדינות שונות ועל איכות חיינו, אבל אין ויכוח על עוצמתו וחודרניותו של תהליך עולמי זה. בעוד סחר והגירה הם תהליכים עתיקי יומין, עדיין התעצמות התלות הכלכלית, הפוליטית והתרבותית בין מדינות ולאומים מאז מחצית המאה ה-19 היא חסרת תקדים. ובנוסף לכך, מהפכת טכנולוגיות התקשורת של סוף המאה ה-20 צמצמה עוד יותר את הבדלי הזמן והמקום. התוצאה היא עולם "קטן" ו"חלק" מאי פעם, כלומר עולם בו קשרי הגומלין רבים והדוקים מבעבר והדמיון או האחידות בין חלקיו השונים רבים משהיו אי פעם בעבר.

 מרבית ההתייחסויות לגלובליזציה מתארות תהליך של הפצת אורחות חיים, בעיקר מערביים, אל העולם כולו. בין תיאורים אלה נכללים הפצה חסרת גבולות של טכנולוגיות, פיזור עולמי של רעיונות ונהלים, שילוח גלים סוחפים של אופנות צריכה ובידור, הפיכת השפה האנגלית לשפה עולמית ועד התפשטות כוללת של קטגוריות שיוך וזהות. עיקרה של גישה זו היא בתיאור היחידות החברתיות או הקהילות בינהן מופץ המודל העולמי (למשל, מהו טבעה של הפירמה העולמית וכיצד היא מכרסמת בכוחן ובעצמאותן של ממשלות ומדינות), תיאור המודל המופץ ביניהן (למשל, ניתוח ההגדרות שהופכות למקובלות של חינוך ראוי, ממשל תקין, או רווח ועושר), או תיאור תפקידם של המפיצים (למשל, ארגוני מומחים הממליצים לממשלות או להנהלת פירמות כיצד להתקדם או להתייעל). על גישה זו, הרואה בגלובליזציה תהליך הפצה עולמי, נוספת גישה הרואה בגלובליזציה תהליך גיבושן של תפיסה עולמית והכרה עולמית. מגישה שניה זו ההסבר של תהליכי ההפצה נעוץ בעובדה שכיום אנו רואים בעולם יחידה חברתית אחת: אנו מדברים על כלכלה עולמית ומונים את שיעורי התל"ג העולמי, אנו מתארים את האליטה העולמית כ"אזרחי העולם," אנו פועלים לפתרון בעיות המוגדרות כעולמיות כדוגמת הסכנות של ניצול הסביבה והתפוצצות האוכלוסין. ככלל, תהליכי הפצה עולמיים ותהליכי גיבוש תפיסה עולמית הם תהליכים משלימים, כדוגמת יין ויאנג, של הגלובליזציה.

 הרבה נאמר על הגלובליזציה, בעיקר מאז שנות ה-90  בהן השתרש המונח ונקשר להגמוניה האמריקנית הנאו-ליברלית. למרות זאת, הדיון בתהליך ובהשלכותיו לא מוצה והנושא לא איבד דבר מחשיבותו. תשומת לב רבה ניתנת, וראוי שתינתן, לנושא השלכותיו של תהליך הגלובליזציה: האם הוא מעצים פערים חברתיים, בין מדינות ובתוך קהילות? כיצד הוא משנה סידרי ממשל ומדוע? ומהן הדרכים לניתוב התהליך הרחק מסכנות אל עבר עתיד של יציבות, רווחה ובטחון? דיונים בנושאים אלה מעלים היבטים מוסריים, אישיים, פוליטיים ואחרים ומאשררים את מורכבותו של תהליך הגלובליזציה. סידרת דיונים נוספת מוקדשת לבחינה מחודשת של מהות הגלובליזציה: האם, גם לאחר שנים של יחסי גומלין, עדיין קיימים "גלובלי" (עולמי) ו"לוקלי" (מקומי) מובהקים או האם אלה הוחלפו מזה כבר ב"גלוקלי"  (עולמקומי)? האם מורכבותה של מערכת הממשליות (governance) העולמית --המשלבת כעת ארגוני מדינות, פירמות, ארגוני מגזר שלישי עולמי וגם ידוענים עולמיים – מבטאת "משחק סכום אפס" לפיו כוחו הגובר של מגזר אחד נעשה על חשבון כוחו של האחר או האם היא ביטוי לפרדיגמה ממשלתית ומנהלית מסוג חדש? נראה ששאלות אלה ימשיכו להעסיק חוקרים וקובעי מדיניות בשנים הבאות.

 דוגמאות לעוצמתו של תהליך הגלובליזציה ניתנות מדי יום בכותרות העיתונים: משבר כלכלי במדינה אחת שגולש מעבר לגבולותיה ומאיים להפיל את סידרת הדומינו שהיא במהות הכלכלה העולמית המשולבת; סידרת טלוויזיה אמריקנית אהובה שנמכרת לחברות שידור במדינות שונות ולאחר שהולבשה בצביון מקומי קונה לה קהל מעריצים שמזהה אותה רק בגירסתה הלאומית; או, התלהמות דתית או לאומית במדינה אחת שדוחקת גל פליטים למדינה שניה, וגל זה מעורר התלהמות דומה במדינה "המארחת." כמובן, סימני הגלובליזציה ניכרים גם בישראל וחוקרים רבים תיעדו וניתחו סימנים אלה.

רשימת הקריאה הנספחת מציעה מגוון של תיאורים וניתוחים שכאלה, המשלבים בין מושגי יסוד ממדעי החברה לבין דוגמאות מרתקות מחיי היומיום בחברה הישראלית. חומר הקריאה מוצע כבסיס לדיון במגוון ההיבטים של תהליך סוחף זה: מהפוליטי לאישי, מהכלכלי למוסרי, מהמקומי אל העתיד.

לקריאה ודיון:

גולדין, סיגל. 2002. “אנורקסיה בישראל או 'אנורקסיה ישראלית'? כמה הערות על תסמונת 'תלויית תרבות' בהקשר גלוקלי.” סוציולוגיה ישראלית, ד(105-141(1

על האלמנטים העולמיים והאלמנטים הישראלים של מה שנתפס כקטגוריה רפואית גרידא

 רם, אורי. 2003. "ה  M הגדולה: מקדונלד'ס והאמריקניזציה של המולדת." תיאוריה וביקורת , 23: 179-212

על מאבקי הגדרתו של המוצר "הכי גלובלי בעולם" כישראלי

 ממן, דניאל וזאב רוזנהק. 2008. "מנכיחים את הגלובלי: בנק ישראל ופוליטיקת ההכרח של הנאו-ליברליזם." סוציולוגיה ישראלית, י(1): 107-130.

על מרכזיותו של בנק ישראל בתרגום השיח הנאו-ליברלי העולמי לישראל

 קיפניס, ברוך. 2009. “תל אביב רבתי כ'עיר עולם': מוקד ברשת גלובלית ו'ראש ענק' במרחב הישראלי." עמ' 227-260 מתוך "תל אביב- יפו: מפרבר גנים לעיר עולם" בעריכת ברוך קיפניס.

על גילגולה של תל אביב-יפו לצומת, או hub, של שדות פעולה וחיים עולמיים

 לחומר הקריאה המצורף כאן נספחים גם מערכי דיון הכוללים שאלות לשיחה המסתמכת על הקריאה. בנוסף לכך כוללת הסידרה רשימת קריאה נוספת, לכל אלה המתעניינים בקריאה נוספת על תהליכים גורפים  אלה. חומר הקריאה נבחר בקפידה, תוך תשומת לב לשילוב שבין תיאור של תופעה יומיומית מעניינת לבין ניתוחה הסוציולוגי. מרבית המאמרים מתמקדים בניתוח גלובליזציה בחברה הישראלית, על מנת לבטא את חודרנותו של תהליך עולמי זה אל חיינו כולנו.

רכזת הסדרה: פרופ' גילי דרורי, פרופסור לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

 

כל הסדרות
המאמרים
רכזת הסדרה
פרופ' גילי דרורי , האוניברסיטה העברית
אנורקסיה בישראל או אנורקסיה ישראלית? כמה הערות על תסמונת 'תלויית תרבות' בהקשר גלוקלי
מאת: ד"ר סיגל גולדין , האוניברסיטה העברית
תל אביב רבתי כ'עיר עולם': מוקד ברשת גלובלית ו'ראש ענק' במרחב הישראלי
מאת: פרופ' ברוך קיפניס , אוניברסיטת חיפה
מנכיחים את הגלובלי: בנק ישראל ופוליטיקת ההכרח של הנאו-ליברליזם
מאת: פרופ' דניאל ממן , אוניברסיטת בן גוריון , ד"ר זאב רוזנהק , האוניברסיטה הפתוחה
ה- M הגדולה: מקדונלד'ס והאמריקניזציה של המולדת
מאת: פרופ' אורי רם , אוניברסיטת בן גוריון
מערכי דיון
מאת: פרופ' גילי דרורי , האוניברסיטה העברית


על הכותבים
פרופ' גילי דרורי , האוניברסיטה העברית

פרופסור לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. לפני הצטרפותה לסגל האוניברסיטה בשנת 2011, גילי למדה, חקרה והירצתה באוניברסיטת סטאנפורד, בתחילה כתלמידת דוקטורט בסוציולוגיה ולאחר מכן כמרצה בתוכנית ליחב"ל וכמנהלת תוכנית המצוינות ביחב"ל. תחומי התעניינותה הם גלובליזציה, ארגון וממשלות, מדע טכנולוגיה וחדשנות, תרבות עולמית, ומיתוג אוניברסיטאות. 

מידע נוסף
 
ד"ר סיגל גולדין , האוניברסיטה העברית

מרצה בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ובתכנית ללמודי תרבות באוניברסיטה העברית. תחומי המחקר שלה כוללים סוציולוגיה ואנתרופולוגיה של הרפואה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה של הגוף, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה של זהות מגדרית, היבטים גלובאלים-לוקאליים של סבל נפשי, וההיסטוריה התרבותית של רעב.

מידע נוסף
 
פרופ' ברוך קיפניס , אוניברסיטת חיפה

פרופסור אמריטוס מאוניברסיטת חיפה; חבר הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה במחוז חיפה [נציג הארגונים המקצועיים]; יו"ר וועדות חקירה בנושאים מוניציפאליים במנוי שר הפנים. תחומי ההתמחות המדעית: דינאמיקה של מערכות עירוניות; גלובליזציה, החברה הפוסט תעשייתית, ערי עולם; סגנונות חיים; גאוגרפיה יישומית ותכנון.

מידע נוסף
 
פרופ' דניאל ממן , אוניברסיטת בן גוריון

ראש המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון. תחומי המחקר של פרופ' ממן הינם בהיבט של מחקר סוציולוגי כלכלי, ארגוני וחקר האליטות ברשתות החברתיות. המחקר הנוכחי שלו מתמקד בקבוצות עיסקיות מנקודת מבט השוואתית, מקורות מוסדיים ופוליטיים של עצמאותו של הבנק המרכזי בישראל והשקעות ישראליות בחו"ל.

 

מידע נוסף
 
ד"ר זאב רוזנהק , האוניברסיטה הפתוחה

מרצה בכיר וראש המחלקה לסוציולוגיה, למדע המדינה ולתקשורת באוניברסיטה הפתוחה. תחומי המחקר שלו הם כלכלה פוליטית, מדינת הרווחה, יחסי מדינה-חברה, ושינוי מוסדי. לאחרונה הוא פרסם יחד עם דניאל ממן את הספר: The Israeli Central Bank: Political Economy, Global Logics and Local Actors (Routledge, 2011).

כעת הוא עורך מחקר השוואתי על האופנים שבהם ארבעת הבנקים המרכזים החשובים  ביותר בעולם מפרשים ומסבירים את המשבר הפיננסי הגלובלי.

מידע נוסף
 
פרופ' אורי רם , אוניברסיטת בן גוריון

מרצה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון בנגב. מתמחה בתאוריות סוציולוגיות, סוציולוגיה היסטורית, סוציולוגיה של הפוליטיקה והתרבות וסוציולוגיה של הידע. תרומתו הבולטת לדיון האינטלקטואלי בכלל והסוציולוגי בפרט בישראל התבטאה בארבעה מיתווים עיקריים: הגדרת המושג וסדר היום של הסוציולוגיה הביקורתית בשנות התשעים; ניתוח סוציולוגי של ההכרה ההיסטורית החדשה בישראל ("ויכוח ההיסטוריונים") כביטוי לשינוי בזהות הלאומית הישראלית; הצבת המושג פוסט ציונות בלב הוויכוחים על זהות ואזרחות בישראל; ופיתוח "הפרדיגמה של הגלובליזציה" לניתוח מקיף של החברה בישראל משנות התשעים ואילך. 

מידע נוסף
 
 
שלח שאלה למומחה   |   שמור כדף הבית   |   הוסף למועדפים   |   תנאי שימוש באתר   |   Powered By Art-Up