גלובליזציה היא, ללא עוררין, התהליך החברתי הגורף ביותר של תקופתנו. אמנם ניטש ויכוח ער על השפעתה של הגלובליזציה על תנאי הסביבה, על בטחונם וחירותם של אזרחי מדינות שונות ועל איכות חיינו, אבל אין ויכוח על עוצמתו וחודרניותו של תהליך עולמי זה. בעוד סחר והגירה הם תהליכים עתיקי יומין, עדיין התעצמות התלות הכלכלית, הפוליטית והתרבותית בין מדינות ולאומים מאז מחצית המאה ה-19 היא חסרת תקדים. ובנוסף לכך, מהפכת טכנולוגיות התקשורת של סוף המאה ה-20 צמצמה עוד יותר את הבדלי הזמן והמקום. התוצאה היא עולם "קטן" ו"חלק" מאי פעם, כלומר עולם בו קשרי הגומלין רבים והדוקים מבעבר והדמיון או האחידות בין חלקיו השונים רבים משהיו אי פעם בעבר.

 מרבית ההתייחסויות לגלובליזציה מתארות תהליך של הפצת אורחות חיים, בעיקר מערביים, אל העולם כולו. בין תיאורים אלה נכללים הפצה חסרת גבולות של טכנולוגיות, פיזור עולמי של רעיונות ונהלים, שילוח גלים סוחפים של אופנות צריכה ובידור, הפיכת השפה האנגלית לשפה עולמית ועד התפשטות כוללת של קטגוריות שיוך וזהות. עיקרה של גישה זו היא בתיאור היחידות החברתיות או הקהילות בינהן מופץ המודל העולמי (למשל, מהו טבעה של הפירמה העולמית וכיצד היא מכרסמת בכוחן ובעצמאותן של ממשלות ומדינות), תיאור המודל המופץ ביניהן (למשל, ניתוח ההגדרות שהופכות למקובלות של חינוך ראוי, ממשל תקין, או רווח ועושר), או תיאור תפקידם של המפיצים (למשל, ארגוני מומחים הממליצים לממשלות או להנהלת פירמות כיצד להתקדם או להתייעל). על גישה זו, הרואה בגלובליזציה תהליך הפצה עולמי, נוספת גישה הרואה בגלובליזציה תהליך גיבושן של תפיסה עולמית והכרה עולמית. מגישה שניה זו ההסבר של תהליכי ההפצה נעוץ בעובדה שכיום אנו רואים בעולם יחידה חברתית אחת: אנו מדברים על כלכלה עולמית ומונים את שיעורי התל"ג העולמי, אנו מתארים את האליטה העולמית כ"אזרחי העולם," אנו פועלים לפתרון בעיות המוגדרות כעולמיות כדוגמת הסכנות של ניצול הסביבה והתפוצצות האוכלוסין. ככלל, תהליכי הפצה עולמיים ותהליכי גיבוש תפיסה עולמית הם תהליכים משלימים, כדוגמת יין ויאנג, של הגלובליזציה.

 הרבה נאמר על הגלובליזציה, בעיקר מאז שנות ה-90  בהן השתרש המונח ונקשר להגמוניה האמריקנית הנאו-ליברלית. למרות זאת, הדיון בתהליך ובהשלכותיו לא מוצה והנושא לא איבד דבר מחשיבותו. תשומת לב רבה ניתנת, וראוי שתינתן, לנושא השלכותיו של תהליך הגלובליזציה: האם הוא מעצים פערים חברתיים, בין מדינות ובתוך קהילות? כיצד הוא משנה סידרי ממשל ומדוע? ומהן הדרכים לניתוב התהליך הרחק מסכנות אל עבר עתיד של יציבות, רווחה ובטחון? דיונים בנושאים אלה מעלים היבטים מוסריים, אישיים, פוליטיים ואחרים ומאשררים את מורכבותו של תהליך הגלובליזציה. סידרת דיונים נוספת מוקדשת לבחינה מחודשת של מהות הגלובליזציה: האם, גם לאחר שנים של יחסי גומלין, עדיין קיימים "גלובלי" (עולמי) ו"לוקלי" (מקומי) מובהקים או האם אלה הוחלפו מזה כבר ב"גלוקלי"  (עולמקומי)? האם מורכבותה של מערכת הממשליות (governance) העולמית --המשלבת כעת ארגוני מדינות, פירמות, ארגוני מגזר שלישי עולמי וגם ידוענים עולמיים – מבטאת "משחק סכום אפס" לפיו כוחו הגובר של מגזר אחד נעשה על חשבון כוחו של האחר או האם היא ביטוי לפרדיגמה ממשלתית ומנהלית מסוג חדש? נראה ששאלות אלה ימשיכו להעסיק חוקרים וקובעי מדיניות בשנים הבאות.

 דוגמאות לעוצמתו של תהליך הגלובליזציה ניתנות מדי יום בכותרות העיתונים: משבר כלכלי במדינה אחת שגולש מעבר לגבולותיה ומאיים להפיל את סידרת הדומינו שהיא במהות הכלכלה העולמית המשולבת; סידרת טלוויזיה אמריקנית אהובה שנמכרת לחברות שידור במדינות שונות ולאחר שהולבשה בצביון מקומי קונה לה קהל מעריצים שמזהה אותה רק בגירסתה הלאומית; או, התלהמות דתית או לאומית במדינה אחת שדוחקת גל פליטים למדינה שניה, וגל זה מעורר התלהמות דומה במדינה "המארחת." כמובן, סימני הגלובליזציה ניכרים גם בישראל וחוקרים רבים תיעדו וניתחו סימנים אלה.

רשימת הקריאה הנספחת מציעה מגוון של תיאורים וניתוחים שכאלה, המשלבים בין מושגי יסוד ממדעי החברה לבין דוגמאות מרתקות מחיי היומיום בחברה הישראלית. חומר הקריאה מוצע כבסיס לדיון במגוון ההיבטים של תהליך סוחף זה: מהפוליטי לאישי, מהכלכלי למוסרי, מהמקומי אל העתיד.

לקריאה ודיון:

גולדין, סיגל. 2002. “אנורקסיה בישראל או 'אנורקסיה ישראלית'? כמה הערות על תסמונת 'תלויית תרבות' בהקשר גלוקלי.” סוציולוגיה ישראלית, ד(105-141(1

על האלמנטים העולמיים והאלמנטים הישראלים של מה שנתפס כקטגוריה רפואית גרידא

 רם, אורי. 2003. "ה  M הגדולה: מקדונלד'ס והאמריקניזציה של המולדת." תיאוריה וביקורת , 23: 179-212

על מאבקי הגדרתו של המוצר "הכי גלובלי בעולם" כישראלי

 ממן, דניאל וזאב רוזנהק. 2008. "מנכיחים את הגלובלי: בנק ישראל ופוליטיקת ההכרח של הנאו-ליברליזם." סוציולוגיה ישראלית, י(1): 107-130.

על מרכזיותו של בנק ישראל בתרגום השיח הנאו-ליברלי העולמי לישראל

 קיפניס, ברוך. 2009. “תל אביב רבתי כ'עיר עולם': מוקד ברשת גלובלית ו'ראש ענק' במרחב הישראלי." עמ' 227-260 מתוך "תל אביב- יפו: מפרבר גנים לעיר עולם" בעריכת ברוך קיפניס.

על גילגולה של תל אביב-יפו לצומת, או hub, של שדות פעולה וחיים עולמיים

 לחומר הקריאה המצורף כאן נספחים גם מערכי דיון הכוללים שאלות לשיחה המסתמכת על הקריאה. בנוסף לכך כוללת הסידרה רשימת קריאה נוספת, לכל אלה המתעניינים בקריאה נוספת על תהליכים גורפים  אלה. חומר הקריאה נבחר בקפידה, תוך תשומת לב לשילוב שבין תיאור של תופעה יומיומית מעניינת לבין ניתוחה הסוציולוגי. מרבית המאמרים מתמקדים בניתוח גלובליזציה בחברה הישראלית, על מנת לבטא את חודרנותו של תהליך עולמי זה אל חיינו כולנו.

רכזת הסדרה: פרופ' גילי דרורי, פרופסור לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.