בשער-קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער בפייסבוק - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
דף הבית   |   על בשער   |   פעילויות בשער   |   ספר אורחים   |   צור קשר      רשימת תפוצה
 
 
 > שלח שאלה למומחה
 
 
 
     כל התחומים
     אסטרופיזיקה
     הנדסת חשמל
     הנדסת מזון
     כימיה
     פרקינסון
     ננוטכנולוגיה
     הנדסה
     מדעי המחשב
     כימיה
     ביולוגיה
     פיזיקה
     רפואה
     מתמטיקה
     מדעי הסביבה
     גיאוגרפיה
     מוט"ב
     הוראת המדעים
     אזרחות
     כלכלה
     היסטוריה
     משפטים
     פסיכולוגיה
     תנ"ך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 > בשער האזרחות
 
 
 > הרצאות מומחים ברשת
 
 
 > רשימת תפוצה
 
 > חתום בספר האורחים
 
 > כניסה לשואלים רשומים
 
 
 > English
 
התגלתה מערכת שמש חדשה שבה מתקיימים התנאים הראשוניים להימצאות חיים 30/08/2007
האפשרות שיש חיים על כוכב לכת אחר אולי נראית לקוחה מעולם המדע הבדיוני, עולם של עב"מים ושל יצורים קטנים ירוקים, ואולם נתונים שאספו שני אסטרונומים מאוניברסיטת תל-אביב יש בהם לסייע לבחון אם חיים כאלה אכן קיימים. פרופ' דן מעוז וד"ר שי כספי מהמכון לאסטרונומיה ע"ש ריימונד ובברלי סאקלר באוניברסיטת תל-אביב מילאו תפקיד מכריע – בתוך צוות בינלאומי – בגילוי חדש של מערכת שמש הדומה דמיון מפתיע למערכת השמש "שלנו" ובהכשרת הקרקע לגילוי מערכות שמש אחרות שעשויים להימצא בהן כוכבי לכת דמויי-ארץ, ואולי גם צורות חיים הדומות לאלה שעל פני כדור הארץ. ממצאי הצוות הבינלאומי פורסמו בעת האחרונה בכתב העת Science.
אוניברסיטת תל אביב   |   לחץ כאן למאמר המקורי   |   שאל שאלה אודות המאמר
תחומי דעת:  מדעי כדור הארץ והיקום [ גיאוגרפיה ]  , שאלות מחוץ לתכנית הלימודים [ ביולוגיה - 1 ]  

אסטרונומים מאוניברסיטת תל-אביב סייעו בגילוי "מיני מערכת שמש" בעלת מאפיינים דומים למערכת השמש "שלנו" שהם תנאי ראשון להימצאות חיים


האפשרות שיש חיים על כוכב לכת אחר אולי נראית לקוחה מעולם המדע הבדיוני, עולם של עב"מים ושל יצורים קטנים ירוקים, ואולם נתונים שאספו שני אסטרונומים מאוניברסיטת תל-אביב יש בהם לסייע לבחון אם חיים כאלה אכן קיימים. פרופ' דן מעוז וד"ר שי כספי מהמכון לאסטרונומיה ע"ש ריימונד ובברלי סאקלר באוניברסיטת תל-אביב מילאו תפקיד מכריע – בתוך צוות בינלאומי – בגילוי חדש של מערכת שמש הדומה דמיון מפתיע למערכת השמש "שלנו" ובהכשרת הקרקע לגילוי מערכות שמש אחרות שעשויים להימצא בהן כוכבי לכת דמויי-ארץ, ואולי גם צורות חיים הדומות לאלה שעל פני כדור הארץ. ממצאי הצוות הבינלאומי פורסמו בעת האחרונה בכתב העת Science.


"המאה ה-21 היא תור הזהב של תגליות אסטרונומיות, ולחוקרי אוניברסיטת תל-אביב תרומה חשובה לגילויָן", אומר פרופ' חגי נצר, המופקד על הקתדרה לאסטרונומיה חוץ-גלקטית ע"ש ג'ק אדלר באוניברסיטת תל-אביב. "גילוי כוכבי לכת חדשים, מדידות מסה של חורים שחורים, תצפיות על הסופרנובות הרחוקות ביותר ותובנות על תכונותיו של החומר האפל – אלה רק כמה מהישגיהם של חוקרי האוניברסיטה שזכו להכרה בינלאומית".


מערכת השמש החדשה שנתגלתה – מעין גרסה מוקטנת של מערכת השמש שלנו – נמצאת במרחק 5,000 שנות אור מכדור הארץ. היא כוללת את כוכב האם (השמש) ושתי פלנטות המקיפות אותו, הדומות לכוכבי הלכת שבתאי וצדק. המסה של כוכב האם היא כמחצית המסה של השמש שלנו, והמסה של הפלנטות היא כמחצית המסה של צדק ושל שבתאי שלנו. המרחק של שתי הפלנטות האלה מכוכב האם הוא כמחצית המרחק של שבתאי ושל צדק מהשמש.


קיומו של כוכב הלכת המקביל לצדק, מרכיב חיוני בתגלית החדשה, התגלה על סמך נתונים שנאספו במצפה הכוכבים ע"ש פלורנס וג'ורג' ס' וייז של אוניברסיטת תל-אביב במצפה רמון. ד"ר כספי: "השעה שבה ביצענו את התצפיות בישראל אפשרה לראות את חתימת האור של הפלנטה המקבילה לצדק. התגלית עצמה היא תוצאה של מעקב אחר האור שמגיע מכוכב המרוחק מכדור הארץ הרבה יותר ממערכת השמש שהתגלתה. אור זה משתנה עם הזמן בגלל כוח הכבידה של מערכת השמש, הנמצאת על קו הראייה בינינו לבין הכוכב המרוחק. כל כוכב לכת במערכת השמש מותיר שינוי אחר באור המגיע מהכוכב המרוחק, ועל סמך שינויי אור אלה אפשר לזהות אלו פלנטות יש במערכת שנתגלתה. כשהפלנטה המקבילה לצדק נתנה את 'האות שלה' היה יום באזורים שבהם היו ממוקמים הטלסקופים האחרים, ולא היה אפשר לצפות בה".


ד"ר סקוט גאודי מאוניברסיטת המדינה באוהיו, שעמד בראש הפרויקט, אומר: "הנתונים שהתקבלו במצפה הכוכבים ע"ש וייז היו מכריעים לגילויו ולזיהויו של כוכב הלכת השני במערכת".


גילוי מערכת השמש החדשה וההסתברות שמערכות כאלה נפוצות סביב כוכבים רבים בגלקסיה שלנו יש בהם לעודד את האסטרונומים למצוא עוד מערכות כוכבי לכת, דומות יותר לזו שלנו: מערכות כוכבי לכת שמסתן כמסת כדור הארץ, אומר פרופ' מעוז. "שכן תנאי מוקדם לקיום חיים כפי שאנו מכירים אותם הוא קיומו של כוכב לכת דמוי ארץ, כלומר כוכב סלעי, מוצק, המרוחק מכוכב האם שלו מרחק המאפשר קיום של מים נוזליים. ד"ר כספי מסביר: "אם כוכב הלכת קרוב מדי לכוכב האם, אזי הוא חם מדי והמים בו מתאדים, כמו בכוכב נוגה; ואם הוא רחוק מדי מכוכב האם, הוא קר מדי והמים בו קופאים והופכים לקרח, כמו במאדים. כדי לקיים חיים כשלנו יש צורך במים נוזליים, ולכן יש חשיבות רבה למרחק של כוכב הלכת מכוכב האם".




הוסף תגובה הדפס מאמר      שלח לחבר      מאמר מועדף
 
שלח שאלה למומחה   |   שמור כדף הבית   |   הוסף למועדפים   |   תנאי שימוש באתר   |   Powered By Art-Up