בשער-קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער בפייסבוק - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
דף הבית   |   על בשער   |   פעילויות בשער   |   ספר אורחים   |   צור קשר      רשימת תפוצה
 
 
 > שלח שאלה למומחה
 
 
 
     כל התחומים
     
     
     
     אסטרופיזיקה
     הנדסת חשמל
     הנדסת מזון
     כימיה
     מדעי כדור הארץ
     פרקינסון
     קרקע ומים
     ננוטכנולוגיה
     הנדסה
     מדעי המחשב
     כימיה
     ביולוגיה
     פיזיקה
     רפואה
     מתמטיקה
     מדעי הסביבה
     גיאוגרפיה
     מוט"ב
     הוראת המדעים
     אזרחות
     כלכלה
     היסטוריה
     משפטים
     פסיכולוגיה
     תנ"ך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 > בשער האזרחות
 
 
 > הרצאות מומחים ברשת
 
 
 > רשימת תפוצה
 
 > חתום בספר האורחים
 
 > כניסה לשואלים רשומים
 
 
 > English
 
כלי גנטי לניבוי מחלות 07/02/2019
צוות חוקרים בינלאומי בהובלת צוות חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן הובילו לפיתוח כלי חדשני לחיזוי שינויים גנטיים הקשורים למערכת החיסון. באמצעות הפיתוח ניתן יהיה לחזות התפרצות מחלות רבות
אוניברסיטת בר-אילן   |   לחץ כאן למאמר המקורי   |   שאל שאלה אודות המאמר
תחומי דעת:   

 Nature Communications במחקר חדש שהתפרסם בכתב העת

הובילה קבוצת חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן פיתוח כלי חדשני לחיזוי שינויים גנטיים הקשורים למערכת החיסון. צוות החוקרים הראה כי באמצעות הפיתוח החדש ניתן יהיה  לחזות התפרצות מחלות רבות החל ממחלות אוטואימוניות כמו טרשת נפוצה וצליאק, דרך מחלות זיהומיות כמו צהבת  C ושפעת, וכלה בסוגי סרטן שונים.

ענף הריצוף הגנטי עבר מהפכה דרמטית בעשרים השנים האחרונות. ב- 2001 פורסם העותק הראשון של שלושת מיליארד הבסיסים המרכיבים את המטען הגנטי של בני האדם. מאז, מחירי הריצוף הגנטי ירדו דרמטית וריצוף מקטעי דנ"א הפך לפעולה שגרתית במעבדות ביולוגיות ורפואיות. מחקרים רבים עוסקים בזיהוי תבניות גנטיות וגנים הקשורים לתפקוד תקין ולמחלות. עם זאת, באזורים מסוימים בגנום עדיין רב הנסתר על הגלוי. לאחרונה חשף צוות החוקרים בראשות פרופ' גור יערי מהפקולטה להנדסה בבר-אילן תבנית מורכבת של מחיקה ושכפול גנים הקשורים למערכת החיסון ויכולים לסייע להעריך נטייה גנטית למחלות.

לדברי עורכי המחקר, הידע האנושי נותר מוגבל באזורים הקובעים את תפקוד מערכת החיסון. הסיבה לכך טמונה במבנה החזרתי של אזורים אלו, דבר המקשה על מיפוי קריאות דנ"א קצרות למיקומן המדויק שם. "חרף הידע המוגבל שלנו על אזורים אלו, חשיבותם היא קריטית להבנה עמוקה יותר של מערכת החיסון, ולחיזוי מחלות ופיתוח כלים חדשניים לרפואה מותאמת אישית בסרטן, בדלקות, במחלות אוטואימוניות, באלרגיות ובמחלות מדבקות", מציין פרופ' יערי.

מערכת החיסון יודעת להתאים את עצמה לאינספור איומים (פתוגנים), אפילו כשהם משתנים בלי הרף. "היא עושה זאת, בין השאר, באמצעות רפרטואר עצום של קולטנים הנישאים על גבי תאי הדם הלבנים מסוג בי וטי", אומרת מוריה גדעוני,תלמידת דוקטורט מצוות המחקר וממשיכה, "הגוף האנושי מכיל עשרות מיליארדים של תאי בי, כאשר כל תא מבטא קולטן (נוגדן) שונה המתאים לפתוגן שונה. כיצד מושג מגוון כל כך עצום של נוגדנים, כאשר האזורים בגנום המקודדים לנוגדנים הנם מצומצמים יחסית? על ידי כך שכל תא בי מבטאמספר קטן של מקטעים שנבחרים באקראי מתוך האזור המקודד כולו וביחד מקודדים לנוגדן שלם".

בדומה לשאר התכונות האנושיות, האזור הגנטי המקודד לנוגדנים משתנה בין אדם לחברו, ולכן ישנה חשיבות רבה למפות מקטעים אלו, המהווים את המאגר שממנו יכול האדם לייצר נוגדנים. לדוגמה, אדם שחסרים לו מקטעים כלשהם לא יוכל לייצר נוגדנים מסוגים מסוימים, דבר שעלול לפגוע ביכולת שלו להילחם בפתוגן מסוים ולכן להיות בעל נטייה מולדת לחלות במחלה שהפתוגן גורם לה.

לדברי עורכי המחקר, דרך עקיפה ללמוד על השינויים הגנטיים באזורים אלו, היא לקרוא רצפים גנטיים של תאי בי בוגרים לאחר שנבחרו המקטעים שמבוטאים בהם, ולהסיק מכך מידע על השינויים הגנטיים. מניתוח זה, עולה תבנית עשירה בהרבה משחשבו עד כה של מחיקות וכפילויות של אזורים גנטיים רבים. פרופ’ יערי, מסביר: "למרות חשיבותם הקריטית של אזורים אלו להבנת מערכת החיסון ומגוון רחב של מחלות, עד היום הידע שלנו היה מוגבל לאזור שמתחת לפנס הריצוף הגנטי הסטנדרטי. כלים חישוביים כמו שהקבוצה שלנופיתחה לאחרונה, מאפשרים נקודת מבט שונה לאזור חשוב מאוד בגנום המכיל עושר גדול של מידע ביולוגי רפואי יקר ערך".

המחקר נערך בשיתוף פעולה עם קבוצות מחקר מנורבגיה, מארה"ב ומאוסטרליה.




הוסף תגובה הדפס מאמר      שלח לחבר      מאמר מועדף
 
שלח שאלה למומחה   |   שמור כדף הבית   |   הוסף למועדפים   |   תנאי שימוש באתר   |   Powered By Art-Up