בשער-קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער בפייסבוק - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
דף הבית   |   על בשער   |   פעילויות בשער   |   ספר אורחים   |   צור קשר      רשימת תפוצה
 
 
 > שלח שאלה למומחה
 
 
 
     כל התחומים
     
     
     
     
     
     
     
     אסטרופיזיקה
     הנדסת חשמל
     הנדסת מזון
     כימיה
     פרקינסון
     קרקע ומים
     ננוטכנולוגיה
     הנדסה
     מדעי המחשב
     כימיה
     ביולוגיה
     פיזיקה
     רפואה
     מתמטיקה
     מדעי הסביבה
     גיאוגרפיה
     מוט"ב
     הוראת המדעים
     אזרחות
     כלכלה
     היסטוריה
     משפטים
     פסיכולוגיה
     תנ"ך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 > בשער האזרחות
 
 
 > הרצאות מומחים ברשת
 
 
 > רשימת תפוצה
 
 > חתום בספר האורחים
 
 > כניסה לשואלים רשומים
 
 
 > English
 
פריצת דרך בחקר תולדות האנושות 27/02/2018
צוות בינלאומי של חוקרים, מהמחלקה לאנטומיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת חיפה, הודיע על גילויו של המאובן האנושי העתיק ביותר שנמצא מחוץ ליבשת אפריקה. המאובן, לסת ובה מספר שיניים, היא בת 170 אלף שנים והיא זהה לזו של בני אדם מודרניים. המשמעות: מועד היציאה של ההומו-ספיאנס מאפריקה מוקדם בלפחות 70 אלף שנים!!
אוניברסיטת חיפה   |   לחץ כאן למאמר המקורי   |   שאל שאלה אודות המאמר
תחומי דעת:   

פריצת דרך בחקר תולדות האנושות

צוות בינלאומי של חוקרים, בראשותם של פרופ' ישראל הרשקוביץ מהמחלקה לאנטומיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב ופרופ' מינה וינשטיין-עברון מהמכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה, הודיע על גילויו של המאובן האנושי העתיק ביותר שנמצא מחוץ ליבשת אפריקה. ממצאי התגלית ההיסטורית פורסמו בכתב העת היוקרתי Science. המאובן, לסת ובה מספר שיניים, היא בת 170 אלף שנים והיא זהה לזו של בני אדם מודרניים. המשמעות: מועד היציאה של ההומו-ספיאנס מאפריקה מוקדם בלפחות 70 אלף שנים.
 
 המאובן – עצם לסת עליונה של אדם מבוגר, הכוללת מספר שיניים – נמצא במערת מיסליה שעל הר הכרמל. באמצעות שיטות מחקר מתקדמות הראו החוקרים שללסת ולשיניים מאפיינים מורפולוגיים של אדם מודרני. שיטות תיארוך רדיומטריות שונות הראו שבני המין שלנו (האדם הנבון = הומו סאפיינס) חיו בכרמל כבר לפני למעלה מ-170,000 שנה, והם מקדימים ביותר  מ- 70,000 שנה את ההומינינים שנתגלו במערות של קפזה (ליד נצרת) וסחול (בכרמל), שנחשבו עד עתה לבני האדם המודרניים הראשונים שיצאו מאפריקה.
 
"מדובר באחת התגליות האנתרופולוגיות החשובות ביותר של השנים האחרונות", אומר פרופ' הרשקוביץ. "הממצא החדש ממערת מיסליה מערער את התיאוריה הקלאסית של היציאה מאפריקה הן מבחינת לוח הזמנים והן מבחינת המוצא".
 
זמן הופעת האדם הנבון, תיארוך יציאתו מאפריקה ומסלולי ההגירה שלו מאפריקה לאירופה ואסיה עומדים בבסיס הבנת האבולוציה של המין שלנו. ארץ ישראל היא פרוזדור מרכזי להגירה אנושית בתקופת הפלייסטוקן, שלאורכה התקיימו קבוצות בני-אדם שונות, לעיתים בו-זמנית (בני אדם מודרניים יחד עם  ניאנדרטלים). התגלית החדשה פורצת דרך להבנת האופן שבה התגבשה האוכלוסייה האנושית, מאוסף של קבוצות מקומיות, לאוכלוסייה הומוגנית אחת.
 
"עבור בני האדם שיצאו מאפריקה, העולם לא היה ריק", מסביר פרופ' הרשקוביץ. "היו בו הומינינים מסוגים שונים, כמו ניאנדרטלים ודניסובים, ואין ספק שהייתה אינטראקציה ביניהם לבין האדם הנבון. הממצא שלנו מרמז שחלק חשוב מההתפתחות המורפולוגית של האדם המודרני התרחש מחוץ לגבולות אפריקה, אולי בארץ ישראל, בין היתר כתוצאה מהזדווגות עם אותם מינים אחרים של אדם".
 
לפי התיאוריה המקובלת, בני אדם מודרניים מבחינה אנטומית התפתחו באפריקה לפני 200,000 שנה והיגרו ממנה לפני 100,000. אלא שהמאבן ממיסליה דומה מאד לאדם המודרני, יותר מאשר למאובנים המתוארכים לאותה התקופה שנמצאו באפריקה, והוא קדום בהרבה מבני האדם המודרניים שנתגלו במערות של סחול (בכרמל) וקפזה (ליד נצרת), ונחשבו עד כה לקדומים ביותר מחוץ לגבולות אפריקה.
 
פריצת הדרך במיסליה עולה בקנה אחד עם מספר ממצאים ארכיאולוגיים ואנתרופולוגיים חדשים, שגם הם מצביעים על מוצא קדום יותר של האדם המודרני (לפחות 300 אלף שנה) ועל נדידה של בני אדם מודרניים מאפריקה לפני התאריך המקובל של 100,000 שנה לפני זמננו.
 
לממצאים הללו מתווספים מחקרים גנטיים שפורסמו בשנים האחרונות המחזקים את ההשערה לפיה בני האדם המודרניים התפתחו באפריקה מוקדם משסברו, לפני 300-500 אלף שנה.
 
על-פי פרופ' מינה וינשטיין-עברון, הממצאים הארכיאולוגיים מלמדים שתושבי מערת מיסליה היו קבוצה מיומנת של
 
 
 
 
ציידים-לקטים, שצדו יונקים גדולים, שלטו באש, השתמשו במגוון צמחים וייצרו כלי-אבן אופייניים לראשית התקופה הפליאוליתית התיכונה באזורנו, בדומה לבני האדם המודרניים באפריקה.
 
"תעשיית הכלים של בני האדם המודרניים במיסליה הייתה שונה מאוד מזו של קודמיהם בלבאנט ומעידה על תחכום רב ועל חדשנות. הימצאות ערכת-כלים כזו במערת מיסליה לצד מאובן אנושי בן 170,000 שנה, מרמזת על כך שהשינוי התרבותי במעבר בין התקופות השונות באזורנו היה מלווה בחילופי אוכלוסיות הומינינים שונות".



הוסף תגובה הדפס מאמר      שלח לחבר      מאמר מועדף
 
שלח שאלה למומחה   |   שמור כדף הבית   |   הוסף למועדפים   |   תנאי שימוש באתר   |   Powered By Art-Up