בשער-קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער בפייסבוק - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
דף הבית   |   על בשער   |   פעילויות בשער   |   ספר אורחים   |   צור קשר      רשימת תפוצה
 
 
 > שלח שאלה למומחה
 
 
 
     כל התחומים
     
     
     
     
     
     אסטרופיזיקה
     הנדסת חשמל
     הנדסת מזון
     כימיה
     פרקינסון
     קרקע ומים
     ננוטכנולוגיה
     הנדסה
     מדעי המחשב
     כימיה
     ביולוגיה
     פיזיקה
     רפואה
     מתמטיקה
     מדעי הסביבה
     גיאוגרפיה
     מוט"ב
     הוראת המדעים
     אזרחות
     כלכלה
     היסטוריה
     משפטים
     פסיכולוגיה
     תנ"ך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 > בשער האזרחות
 
 
 > הרצאות מומחים ברשת
 
 
 > רשימת תפוצה
 
 > חתום בספר האורחים
 
 > כניסה לשואלים רשומים
 
 
 > English
 
התפיסה השגויה של השרשרת הגדולה של הקיום 09/01/2017
מדוע מייצגת הקריקטורה תפיסה שגויה ואף מזיקה של תיאוריית האבולוציה? מדוע כה מפתה לראות בה ביטוי משכנע של התיאוריה? ולמרות כל זאת, כיצד מדע האבולוציה מעריך את מקומה הנכון של הקריקטורה ושל מה שהיא מנסה להביע?
  |   לחץ כאן למאמר המקורי   |   שאל שאלה אודות המאמר
תחומי דעת:   

התפיסה השגויה של השרשרת הגדולה של הקיום

מאת ד"ר אסף מרום

>לגרסה המלאה של המאמר לחצו כאן<

א. קריקטורה של מצעד – ציור 'השרשרת הגדולה של הקיום'

בתמונה שהפכה לא פחות מאשר לקריקטורה של האבולוציה, נראה קוף שוכן עצים קופץ אל האדמה, ואחריו הולכים בטור קופים נוספים. אחד אחרי השני, בהדרגה, הם מזדקפים, מאבדים משיער גופם ומקבלים מראה המזכיר יותר ויותר את דמותו של ההולך - זקוף לגמרי - באופן כה מלכותי בראש המצעד, הלא הוא האדם המודרני, הומו ספיאנס (תמונה בראש העמוד). לקריקטורה המדוברת ישנן וריאציות רבות (ביניהן, אגב, יש כאלה אשר התרחקו לגמרי ממחוזות המדע והאבולוציה). ניתן למצוא גם צורה מורחבת יותר, שבה נראה כי התהלוכה שתיארתי היא רק החלק היבשתי של תהלוכה ארוכה בהרבה, שראשיתה בעומק הים, מתחת לאדמה שעליה צועדים קופים ואנשים (תמונה 1).

תמונה 1

 

אחדים מאיתנו אולי אפילו יצליחו לזהות את אחד מהיצורים החוצים את קו המים עם Tiktaalik (ראו תמונה 2 בתחתית המאמר). לשרשרת זו יש לפחות למראית עין, סדר הגיוני וגם כיוון: החל בדגים, דרך הדו-חיים, ומשם אל הזוחלים וכלה ביונקים. השרשרת הזו זכתה לכינוי "השרשרת הגדולה של הקיום". למרבה הצער, בבסיס הציור הזה עומדת שגיאה בתפיסה של רעיון השתנות המינים כפי שניסח אותו דארווין. מדוע מייצגת הקריקטורה תפיסה שגויה ואף מזיקה של תיאוריית האבולוציה? מדוע כה מפתה לראות בה ביטוי משכנע של התיאוריה? ולמרות כל זאת, כיצד מדע האבולוציה מעריך את מקומה הנכון של הקריקטורה ושל מה שהיא מנסה להביע? שאלות אלה קשורות לעקרונות היסודיים ביותר של התיאוריה הדארווינית, ועליהן אנסה להשיב ברשימה שלפנינו.

 

ב. למה הקריקטורה שגויה?

ביסודו של הרעיון הפשוט שניסח דארווין בשנת 1859, ואשר הביא עימו בשורה עצומה למדעי החיים, היתה התובנה הבאה: מגוון המינים הקיימים — וגם ההבדלים בין הפרטים השייכים לאותו מין — אינו קבוע, אלא הולך ומשתנה לאורך הזמן. במילים אחרות, המגוון שמאפיין את עולם החי של היום אינו זהה למגוון של לפני מיליון שנה למשל, וזה של לפני מיליון שנה אינו זהה למגוון של עולם החי מלפני שני מיליון שנה. בהתאם לכך, מינים שהיו קיימים פעם עשויים (או עשויים שלא) להיות קיימים היום. באופן דומה, מינים שלא היו חלק מהמגוון הביולוגי בעבר עשויים להיות קיימים בהווה. קיצורו של דבר: עולם החי הולך ומשתנה. המגוון הולך וגדל, ובה בעת גם משתנה.

דארווין לא הסתפק בתצפית הזו, והיה זה שהצליח באופן מעורר קנאה בפשטותו גם להציע לו הסבר. למנגנון שהציע דארווין להשתנות המתמדת של עולם החי הוא קרא 'ברירה טבעית', ומשמעותה בחירה שמתקיימת באופן טבעי. על סמך התצפיות וההסבר שהוצע, העריך דארווין כי בין המינים החיים כיום ישנם קשרים הנובעים מן המקור המשותף שהם חולקים. את הקשרים בין המינים ניתן לתאר בתרשים דמוי עץ (התרשימים נקראים 'עצים אבולוציוניים' או 'עצי התפתחות'). בתמונה 3 רואים דוגמא לעץ מסוג זה: הציר האופקי מתאר את המרחק האנטומי (כלומר את ההבדלים בין היצורים), והציר האנכי הוא ציר הזמן. לאורך ענפי העץ מיוצגים המינים השונים.

תמונה 3: עץ אבולוציוני

 

חלק מהענפים יכולים להימשך עד לזמן ההווה, במקרים אלה הנקודה בקצה הקו מייצגת מין שחי כיום. ענפים אחרים, שאינם מגיעים עד להווה מייצגים מינים שכבר אינם מהווים חלק מעולם החי. כך למשל, ניתן לראות בעץ ייצוג לכך שהמין החי הקרוב ביותר לאדם הוא השימפנזה. אילו לא היה השימפנזה שורד ומגיע עד ההווה, היתה הגורילה המין החי הקרוב ביותר לאדם.

כפי שנראה כעת, מציור העץ לפי הכללים שתיארנו עולות מספר בעיות, ונתייחס לשתיים מהן:

  • ראשית, נראה שהקריקטורה רומזת לקשר ישיר בין מינים שמתקיימים כיום (הנקודות המסומנות בתמונה 4), בעוד שהתיאוריה הדארווינית מסבירה שהקשר בין המינים הוא דרך ההיסטוריה הביולוגית המשותפת להם. דארווין עצמו מתריע בפנינו בספרו כי מתיחת קשר כזה תהיה שגיאה מהותית בהבנה של הקשרים שבין יצורים חיים, מפני שהיא מבטלת באחת את הדרך הארוכה שעשו המינים עד ההווה, כלומר את השינויים שהם צברו עד הגיעם הלום. במילים אחרות, הקשר בין האדם של היום לבין השימפנזה של היום קיים גם קיים, אלא שהוא עובר בהכרח דרך נקודת הפיצול בשורש העץ. הקריקטורה כמו טוענת: "האדם (של היום) מוצאו מן הקוף של היום", טענה שבינה לבין רעיון מוצא המינים אין ולא כלום. מוצאו של האדם הוא ביצור שבסבירות גבוהה מאוד היה דומה מאוד לקוף (של היום), אך ישנה משמעות עצומה לכך שאין זהות בין השימפנזה לבין האב הקדום המשותף לאדם ולשימפנזה.
  • הבעיה השנייה בה ניתן להבחין דרך ציור העץ קשורה לנטיה השגויה להעניק לעץ את תכונת המגמתיות או כיווניות (directionality). הדמויות בקריקטורה נראות כמתקדמות לקראת מה שמוצג כגולת הכותרת - התוצר הסופי, האדם. הרעיון שהיצורים צועדים אל עבר עתידם הביולוגי כיצורים 'מתקדמים' הוא לכל הפחות מגוחך. האם חשב לעצמו אי פעם הומו ארקטוס כי הוא 'חוליית ביניים' בין אבות האדם הקדומים לבין האדם המודרני שיחיה על פני כדור הארץ מיליון שנה לאחר זמנו? האם תאר לעצמו  Tiktaalik כי הוא 'חוליית ביניים' בינו לבין הפילים? ואם נפליג בדימיון ונניח שכן, למה שיבחר דווקא בפילים? למה שלא יחשוב עצמו לחוליית הביניים בינו לבין האדם? ולבסוף - האם אנחנו רואים עצמנו כ-'חוליית ביניים' אשר תתפתח למין נשגב יותר? ואם נפליג בדמיון ונניח שכן, למה שיהיה זה רק מין אחד? לאור הבעיה השניה, ניתן להסיק שתי מסקנות לגבי השגיאה בקריקטורה: ראשית, פניו של כל אחד מהיצורים בה צריכות להיות מופנות אל דרכו שלו, ולא בהכרח לכיוונו של הומו סאפיאנס. שנית, קצב ההליכה של כל אחד מהצועדים עשוי להיות אחר, והמרחקים בינהם עשויים להיות שונים (ראו תמונה 5). מסקנות אלה נובעות ישירות מההבנה שהאדם איננו "המילה האחרונה" באבולוציה: אין כוונה בביולוגיה ליצור אותו דווקא יותר מאשר את השימפנזה, את הלוויתן או את כל אחד מהמינים החיים היום.

 

ג. כיצד בכל זאת מתייחסת התיאוריה האבולוציונית לקריקטורה?

השרשרת הגדולה של הקיום מהווה אם כן ביטוי שגוי לרעיון של השתנות המינים ומוצאם המשותף לפחות משתי בחינות. המינים החיים כיום לא התפתחו האחד מהשני, אלא הם חולקים אבות קדומים משותפים, וכפי שראינו אין כאן הבדל סמנטי או צורני אלא הבדל מהותי. העניין הסובייקטיבי של האדם בעצמו, בתולדותיו וגם בעתידו שלו הוא שמביא אותו לעסוק ביתר שאת במחקר האבולוציה של קופי האדם ויצורי האנוש. זאת גם הסיבה שבעיני האדם (כאמור, גם בעיני מי שמחזיק בתיאוריה של דארווין) הקריקטורה נראית משכנעת ביותר. אם בכל זאת מחפשים משמעות מצומצמת ומוגבלת, ייתכן שלשרשרת הגדולה של הקיום יש משמעות ביולוגית אם מצהירים מראש לגבי איזה מין מעוניינים לבחון אותה, ואם מקבלים את העובדה שהכיוון הנבחר עצמו (למשל: אל האדם) הוא חסר כל משמעות ביולוגית ונובע אך ורק ממניעים אנתרופוצנטריים (במקרה של האדם). הקריקטורה עשויה להיות נכונה מבחינה ביולוגית רק בתנאי שהיצורים המוצגים בה הם האבות המשותפים הקדומים ליצור מסוים, ואז היא מהווה את רצף נקודות ההתפצלות על ענף התפתחותו (ראו תמונה 6). להסבר מפורט יותר בעניין זה, כנסו למאמר המלא.

 

ד״ר אסף מרום הוא חוקר בתר דוקטורט במכון לאנתרופולוגיה של אוניברסיטת ציריך בשווייץ. 

 


תמונות:

תמונה 2: Tiktaalik. חוליה בשרשרת הגדולה של הקיום?

 

תמונה 4:  נראה שהקריקטורה רומזת לקשר ישיר בין מינים שמתקיימים כיום.

 

 

תמונה 5: פניו של כל אחד מהיצורים בה צריכות להיות מופנות אל דרכו שלו, קצב ההליכה של כל אחד מהצועדים עשוי להיות אחר, והמרחקים בינהם עשויים להיות שונים.

 

תמונה 6: הקריקטורה עשויה להיות נכונה מבחינה ביולוגית רק בתנאי שהיצורים המוצגים בה הם האבות המשותפים הקדומים ליצור מסוים, ואז היא מהווה את רצף נקודות ההתפצלות על ענף התפתחותו. הציור משמאל למטה מייצג שרשרת התפתחות כזו.

 




הוסף תגובה הדפס מאמר      שלח לחבר      מאמר מועדף
 
שלח שאלה למומחה   |   שמור כדף הבית   |   הוסף למועדפים   |   תנאי שימוש באתר   |   Powered By Art-Up