בשער-קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער בפייסבוק - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
דף הבית   |   על בשער   |   פעילויות בשער   |   ספר אורחים   |   צור קשר      רשימת תפוצה
 
 
 > שלח שאלה למומחה
 
 
 
     כל התחומים
     
     
     
     
     אסטרופיזיקה
     הנדסת חשמל
     הנדסת מזון
     כימיה
     פרקינסון
     ננוטכנולוגיה
     הנדסה
     מדעי המחשב
     כימיה
     ביולוגיה
     פיזיקה
     רפואה
     מתמטיקה
     מדעי הסביבה
     גיאוגרפיה
     מוט"ב
     הוראת המדעים
     אזרחות
     כלכלה
     היסטוריה
     משפטים
     פסיכולוגיה
     תנ"ך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 > בשער האזרחות
 
 
 > הרצאות מומחים ברשת
 
 
 > רשימת תפוצה
 
 > חתום בספר האורחים
 
 > כניסה לשואלים רשומים
 
 
 > English
 
תגלית על דרך הרבייה של פטריות קטלניות תסייע להילחם בעמידותן לתרופות 17/03/2013
פרופ' יהודית ברמן מהמחלקה למיקרוביולוגיה מולקולרית וביוטכנולוגיה באוניברסיטת תל-אביב, גילתה שהפטרייה קנדידה אלביקנס, שהיא הנפוצה ביותר בתוך גוף האדם, מתרבה לפעמים באמצעות זיווג בין 'זכר' ל'נקבה'. המשמעות: ייתכן שמדובר במנגנון גנטי שמסייע לפטרייה לפתח עמידות בפני תרופות. המחקר התפרסם בכתבה העת המדעי Nature.
אוניברסיטת תל אביב   |   לחץ כאן למאמר המקורי   |   שאל שאלה אודות המאמר
תחומי דעת:  ביולוגיה  , מבנה התא וגנטיקה [ ביולוגיה ]  , ביוטכנולוגיה והנדסה גנטית [ ביולוגיה ]  , ביולוגיה - 1  , מיקרואורגניזמים [ ביולוגיה - 1 ]  

פטריות מזדווגות? לא מה שחשבתם

"הפטרייה קנדידה אלביקנס (Candida albicans) נמצאת במערכת העיכול של כל בני האדם, ועל פי רוב אינה גורמת נזק", מסבירה פרופ' ברמן. "לפעמים היא עלולה לגרום לתופעות קלות כמו דלקות וגינליות, פצעים בפה או פריחה אצל תינוקות. הבעיה העיקרית מופיעה אצל אנשים שהמערכת החיסונית שלהם חלשה – כמו חולי איידס, חולי סרטן המטופלים בכימותרפיה, או אנשים שעברו השתלת איברים. במצבים כאלה הפטרייה עלולה לצאת משליטה, לחדור למחזור הדם, ולהגיע לכל האיברים הפנימיים בגוף". 50-15% מהחולים שמגיעים למצב חריף זה בבתי החולים בארה"ב מתים כתוצאה מכך, ובסך הכל גורמת הפטרייה למותם של כ-400,000 בני אדם בעולם מדי שנה. וגרוע מכך: נראה כי עם הזמן הפטרייה מפתחת עמידות לתרופות המוכרות.

התגלית של פרופ' ברמן ועמיתיה מתמקדת במנגנון הרבייה של הפטרייה. "צורות חיים פשוטות מתרבות בדרך כלל על ידי התחלקות", היא אומרת. "בכל תא של הפטרייה יש שני עותקים מלאים של מערכת הכרומוזומים, והוא מתחלק לשני תאים מאותו סוג. תא מהסוג הזה מכונה דיפלואיד. יצורים מורכבים, לעומת זאת, מתרבים באמצעות תאי מין, שמכילים רק עותק אחד של הכרומוזומים, ונקראים הפלואידים. כשהאב והאם מזדווגים, שני העותקים נפגשים ויוצרים צאצא עם שילוב חדש של כרומוזומים".

כעת מצאו החוקרים במעבדתה של פרופ' ברמן כי גם הפטרייה קנדידה אלביקנס מופיעה לעתים בצורה של הפלואיד - כלומר תא עם מערכת כרומוזומים אחת, שמזדווג עם תא הפלואידי בן 'המין השני', בתהליך רבייה מיני.

בשם ההישרדות

מתי זה קורה? "ההפלואידים מופיעים בדרך כלל כשהפטרייה מצויה במצוקה", אומרת פרופ' ברמן. "ייתכן שהרבייה המינית היא סוג של מנגנון הישרדות. בין השאר ראינו שזה קורה כשחושפים את הפטרייה לתרופות,  ואנחנו סבורים שזהו אחד התהליכים שמאפשרים לה לפתח עם הזמן עמידות לתרופות המקובלות". ההפלואידים, שיש להם רק מערכת כרומוזומים אחת, נוחים במיוחד לעבודה מחקרית, ובשלב הבא של עבודתה מתכוונת פרופ' ברמן לבחון אותם היטב. "נחפש על ההפלואידים מוטציות שמשפרות את עמידות הפטרייה לתרופות. המטרה היא לפתח שיטות למניעת העמידות, או תרופות שהפטרייה אינה עמידה נגדן. בנוסף אנחנו רוצים לברר אילו גנים בפטרייה גורמים נזק לבני אדם, ואילו שינויים בפטרייה הופכים אותה מאורחת בלתי מזיקה בגופנו לאויבת קטלנית".




הוסף תגובה הדפס מאמר      שלח לחבר      מאמר מועדף
 
שלח שאלה למומחה   |   שמור כדף הבית   |   הוסף למועדפים   |   תנאי שימוש באתר   |   Powered By Art-Up