בשער-קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער בפייסבוק - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
דף הבית   |   על בשער   |   פעילויות בשער   |   ספר אורחים   |   צור קשר      רשימת תפוצה
 
 
 > שלח שאלה למומחה
 
 
 
     כל התחומים
     
     
     
     
     אסטרופיזיקה
     הנדסת חשמל
     הנדסת מזון
     כימיה
     פרקינסון
     ננוטכנולוגיה
     הנדסה
     מדעי המחשב
     כימיה
     ביולוגיה
     פיזיקה
     רפואה
     מתמטיקה
     מדעי הסביבה
     גיאוגרפיה
     מוט"ב
     הוראת המדעים
     אזרחות
     כלכלה
     היסטוריה
     משפטים
     פסיכולוגיה
     תנ"ך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 > בשער האזרחות
 
 
 > הרצאות מומחים ברשת
 
 
 > רשימת תפוצה
 
 > חתום בספר האורחים
 
 > כניסה לשואלים רשומים
 
 
 > English
 
לראות דרך השבבים 06/01/2013
מדענים באוניברסיטת ת"א מפתחים שתל חדשני שיוכל לשפר את ראייתם של עיוורים. כמעט 40 מיליון בני אדם בעולם הם עיוורים. בישראל נאמד מספרם ב-30,000. על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, יותר מ-60% מהעיוורים איבדו את ראייתם בגיל מבוגר יחסית, בשל מחלות המיוחסות לגיל, בראשן ירוד – קטרקט – וניוון של הרשתית.
אוניברסיטת תל אביב   |   לחץ כאן למאמר המקורי   |   שאל שאלה אודות המאמר
תחומי דעת:  ביולוגיה  , נוירוביולוגיה [ ביולוגיה ]  , ננוטכנולוגיה  

פיתוח של המרכז לננו-טכנולוגיה באוניברסיטת תל אביב, יוכל – אולי – לסייע בעתיד הנראה לעין, לעיוורים שאיבדו את ראייתם בשל ניוון הרשתית. צוות המחקר שם שוקד על פיתוח שבב שיושתל בעין ויחליף את פעילותם של תאי הרשתית הפגועים: הוא יקלוט אור, יתרגם אותו לאותות חשמליים ויעביר אותם לעצב הראייה. קבוצות מחקר רבות בעולם מנסות לפתח פתרונות דומים. היתרון של הפיתוח התל אביבי הוא שימוש בננו-טכנולוגיה לייצור מבנה המבוסס על צינוריות פחמן זעירות. "הבסיס של הטכנולוגיה הוא חומרים ננומטריים, שהחיבור בינם לבין המערכת הביולוגית מאפשר הפעלה עצבית של אותם תאים שאמורים להעביר את המידע למוח", מסבירה פרופ' יעל חנין, העומדת בראש המרכז לננו-טכנולוגיה. "אחד האתגרים הגדולים שעומדים לפני העוסקים בתחום הוא כיצד להפעיל בצורה היעילה ביותר את המימשק בין הרכיב האלקטרוני שאמור לתת את הסיגנל החשמלי, למערכת הביולוגית".

טכנולוגיה עתידית

השבב המיועד להשתלה יורכב מהצינוריות הזעירות, שאמורות להוליך את האות אל מערכת העצבים, ואליהן יתחבר חומר רגיש לאור שאמור לעשות את העיבוד מגלי אור לאותות חשמליים. כל ההתקן, שגודלו מילימטרים אחדים, נעטף בחומר רך שאמור למנוע ככל האפשר גירוי של הרקמה, כדי למנוע מתאי העין לדחות את השתל. פיתוח השתל ארך כמה שנים, וכעת עובדים החוקרים בין השאר על פיתוח שיטה להשתלת ההתקן בעין של יונק, לצד מחקר ושכלול הפעילות של עיבוד האור ותרגומו לאותות עצביים. מקצת העבודה נעשית בשיתוף קבוצות מחקר אחרות בישראל ומחוצה לה. בין השאר מנסים החוקרים לפתח שתל עצמאי, שלא יהיה תלוי במקור אנרגיה חיצוני. "יש מספר פרוייקטים בעולם שעבדו עליהם בשנים האחרונות בתחום", אומרת פרופ' חנין. "הטכנולוגיה שאנו מפתחים היא טכנולוגיה עתידית, שאנו מקווים כי תדחף קדימה את הטכנולוגיה הקיימת כיום. אני מקווה שבעוד חמש שנים הדברים שאנו עובדים עליהם כיום יוכלו להישקל כאופציה להיכנס לטכנולוגיות האלה".

איכות חיים

חשוב להדגיש, גם אם הכל יצליח כמתוכנן, עדיין אין מדובר בשתל שיחזיר לעיוורים את מלוא ראייתם. העין האנושית פועלת במנגנון מורכב הרבה יותר מזיהוי פשוט של עוצמת אור. זה כמו פרוטזה של יד או רגל, אומרים החוקרים – תותב כזה אינו קרוב לביצועים של גפיים טבעיות, אבל הוא משפר מאוד את איכות החיים של המושתל. באופן דומה, הם מקווים כי השתל ברשתית יאפשר למושתלים להתמצא בסביבתם, להיות עצמאיים ולהנות משיפור ניכר באיכות החיים, תחילה לסובלים ממחלות ניוון של הרשתית, שאצלם עצב הראייה עדיין אמור להיות פעיל, ובהמשך אולי גם לסובלים מעיוורון מסיבות אחרות.
 




הוסף תגובה הדפס מאמר      שלח לחבר      מאמר מועדף
 
שלח שאלה למומחה   |   שמור כדף הבית   |   הוסף למועדפים   |   תנאי שימוש באתר   |   Powered By Art-Up