בשער-קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער בפייסבוק - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
דף הבית   |   על בשער   |   פעילויות בשער   |   ספר אורחים   |   צור קשר      רשימת תפוצה
 
 
 > שלח שאלה למומחה
 
 
 
     כל התחומים
     
     
     
     
     אסטרופיזיקה
     הנדסת חשמל
     הנדסת מזון
     כימיה
     פרקינסון
     ננוטכנולוגיה
     הנדסה
     מדעי המחשב
     כימיה
     ביולוגיה
     פיזיקה
     רפואה
     מתמטיקה
     מדעי הסביבה
     גיאוגרפיה
     מוט"ב
     הוראת המדעים
     אזרחות
     כלכלה
     היסטוריה
     משפטים
     פסיכולוגיה
     תנ"ך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 > בשער האזרחות
 
 
 > הרצאות מומחים ברשת
 
 
 > רשימת תפוצה
 
 > חתום בספר האורחים
 
 > כניסה לשואלים רשומים
 
 
 > English
 
מערכי דיון 27/12/2012
מאת: פרופ' גילי דרורי , האוניברסיטה העברית   |   שאל שאלה אודות המאמר
סדרה: גלובליזציה

רשימת הקריאה המוצעת בסידרה זו שוטחת תיאורים של נגיעת הגלובליזציה בישראל בתחומים שונים: מרפואה לתרבות פופולרית, מצרכנות לתכנון אזורי, מסידרי ממשל ועד לאומיות. אך מבעד לתיאור המרתק של תופעות ותהליכים יומיומיים, עולות גם סוגיות שבמהות המחקר בנושא תהליך הגלובליזציה והשפעתו.

מטרתם של מערכי השיעור המוצעים כאן היא לעורר דיון בסוגיות אלה: לא להציע פתרון או לחרוץ דין, אלא לעודד חשיבה פתוחה וביקורתית על תהליך סוחף וחודרני זה ועל נגיעתו בחיינו.

 הסוגיות לדיון מתייחסות ברובן למאמרים השונים המקובצים בסידרה זו. אמנם רב השוני בין הסטוריה עירונית לבין המבורגר או בין תחלואי הגוף לבין הבנק המרכזי, אבל הנושאים שבליבת תהליך הגלובליזציה משותפים לביטויים שונים אלה של התהליך והשפעותיו. לכן, הצעתי היא שבחירת המאמר לקריאה תיעשה בהתאם לאופייה של קבוצת התלמידים ובחירת הסוגיה לדיון תיעשה תוך התאמה מסויימת למושא המחקר. בנוסף לכך, בכל דיון ובהקשרו של כל נושא, כדאי גם לשאול את התלמידים על חוויותיהם שלהם ולבקש דוגמאות מחייהם. בדרך זו ננכיח את הגלובליזציה בישראל ונעלה על פני השטח את השפעותיה.

הנושא: גלובלי, לוקלי וגלוקלי

  • מתאים באופן מיוחד לדיון במחקרי מק'דונלדס (רם) ותסמונות רפואיות (גולדין) מה עושה את X לישראלי? מהם האלמנטים הישראליים של X?

ומהם האלמנטים העולמיים של X?

האם נעשה שינוי של עקרונות X על מנת להתאימו לתנאים בישראל או לאופי הישראלי? 

מה מהמודל העולמי נדרש להתאמה לישראל ולישראלים ומה מעקרונות המודל העולמי אינם משתנים או מותאמים להקשרם החדש?

ואם אכן הגלובלי מותאם לכל הקשר לוקלי, מה בכל זאת גלובלי בהוויתו?

הנושא: גלובליזציה ואמריקניזציה

  • מתאים באופן מיוחד לדיון במחקרי מק'דונלדס (רם), הסדרים כלכליים (ממן ורוזנהק) 

  מהיכן באו הרעיונות או הנהלים של Y, שהוא במהותו אמריקני? מה מגדיר את Y כאמריקני? 

 מדוע אמריקה הפכה למודל חיקוי למדינות אחרות בעולם? מה מדרבן הידמות לאמריקה ומהם המנגנונים של   אמריקניזציה?

מהם מוצרים או תופעות אמריקניים אחרים שפשטו בעולם? (כדוגמת תוכניות טלוויזיה וסרטי קולנוע, תרבות צרכנית, ואידאלים של יופי והצלחה)

האם יש תופעות גלובליות, שפושטות בעולם כגל גלובליזציה, שאינן אמריקניות? (דוגמת סושי או כדורגל) מה מניע את הגלובליזציה של תופעות אלה, מבלי שהן אמריקניות?

האם גם אמריקה משתנה בעידן הגלובליזציה? באילו מובנים משפיעה הגלובליזציה על החברה האמריקנית והסדריה?

הנושא: השתלבות בעולם, פערים בבית

  • מתאים באופן מיוחד לדיון במחקרי תל אביב (קיפניס) והסדרים כלכליים (ממן ורוזנהק)

באילו מובנים ישראל קשורה אל העולם, או שותפה בגלובליזציה? מהם הערוצים שמקשרים את ישראל אל העולם? (תקשורת, הגירה, סחר וכדומה) מה מקומה של ישראל בחברה העולמית?

מי בישראל מקושר אל העולם בערוצים אלה?  ומי לא?

באילו דרכים, אם בכלל, השפיעה הפתיחות של ישראל אל העולם על פערים חברתיים אלה? האם יש "מחיר" חברתי לשילוב בעולם?

האם פתיחות אל העולם מגדירה מדינה כמפותחת? האם ישראל היא מדינה מפותחת ולמה? והאם קיומו של עוני מבית מחייב הגדרת המדינה כמתפתחת?

התייחס לטענה כי "פערים חברתיים קיימים בכל חברה ופערים חברתיים בישראל היו צצים גם לולא היתה ישראל משולבת בעולם".

הבע דעתך לטענות כי "המרחק בין תל אביב לניו יורק קטן מהמרחק בין תל אביב לשדרות", וכי "רמת החיים של עשירי ישראל דומה יותר לזו של עשירי העולם מאשר לרמת החיים של הישראלי הממוצע". האם יש ישראלים בין חברי האליטה העולמית? מי לדעתך נמנה עם קבוצת אליטה זו?

כיצד פועלת, או יכולה לפעול, מדיניות לאומית על מנת לקדם את שילובה של ישראל בכלכלה ובקהילה העולמית בה בשעה שהיא מלכדת את החברה בישראל ומיטיבה עם אזרחיה? 

הנושא: אז והיום

  • מתאים באופן מיוחד לדיון במחקרי תל אביב (קיפניס) והסדרים כלכליים (ממן ורוזנהק)

ענה על הטענה כי "אין חדש תחת השמש": גם אם נקודת ההתחלה של עידן הגלובליזציה היא עם הגעתו של קולומבוס אל "העולם החדש" לפני למעלה מ-500 שנה, עדיין מהות הגלובליזציה היא כתהליך עולמי של חליפין ותלות הדדית (סחר, הגירה, יחסים דיפלומטיים, ידע). מה מייחד את הגלובליזציה ואת ההסדרים העולמיים של תקופתנו?

מה היה Z לפני חדירת הגלובליזציה הנאו-ליברלית של שנות ה-80? תאר את מאפייני Z לפני שנות  ה- 80  וכעת? באיזו מידה אופיו של Z  המוקדם הושפע מתהליכים עולמיים?

האם האימפריה הרומית היא דוגמא לגלובליזציה קדומה, שלפני עידן המודרניות? במה שונה גלובליזציה קדומה מזו העכשווית?

דמיין את התפתחותה של הגלובליזציה. האם, גם לאחר התמוטטותן הסידרתית של כלכלות לאומיות באירופה, תמשך או תתעצם התלות הכלכלית בין מדינות?  אם אכן ה"אימפריה האמריקנית" שוקעת, איזו אומה, מדינה או תרבות יכולה לגבור כהגמוניה עולמית?

הנושא: הטכנולוגיה של הגלובליזציה

  • מתאים באופן מיוחד לדיון במחקרי מק'דונלדס (רם) ותל אביב (קיפניס)

מה תפקיד הטכנולוגיה בגלובליזציה?

מהן הטכנולוגיות שהאצו את הגלובליזציה? (גלגל, ניווט ימי, מנוע הקיטור, טלגרף ואינטרנט)

האם יש טכנולוגיות, מלבד אלו הקשורות לתקשורת או לתעבורה, שמשפיעות על תהליך הגלובליזציה?

התדיין עם הטענה של הסופר והעיתונאי תום סטאנדג' (Tom Standage) בספרו The Victorian Internet כי מהפכת התקשורת של הטלגרף במאה ה-19 שווה בעוצמתה, במהותה ובהשפעתה למהפכת התקשורת הדיגיטלית של סוף המאה ה-20.

בהתחשב בדימויה של ישראל כ"מדינת סטארט אפ", מה תפקידה של חדשנות טכנולוגית ישראלית בניווט התפתחותן של הכלכלה והחברה העולמית?

 

נושאים נוספים:

  • התנגדות לגלובליזציה: מהן הטענות כנגד הגלובליזציה? התדיין עם האמירה ש"הגלובליזציה עצמה היא שהצמיחה את הלאומיות ותנועות הדת שקוראות כעת לעצירתה"; ועם קביעתו של קופי אנן, מזכיר ארגון האו"ם לשעבר, ש"התנגדות לגלובליזציה כמוה כקריאת תיגר כנגד חוקי כוח המשיכה."
  • מימשלות עולמית: מהם המנגנונים להנהגת העולם? מיהם השותפים למימשלותם של עניינים עולמיים? (ארגונים בין-מדינתיים כדוגמת האו"ם, ממשלותיהן של מדינות, ארגונים שאינם למטרות רווח כדוגמת אמנסטי אינטרנשיונל, פירמות יצרניות כדוגמת גוגל, ואפילו ידוענים עולמיים כדוגמת בונו ואנג'לינה ג'ולי). כיצד ניתן לגשר על הפערים במטרות של השותפים השונים להנהגה עולמית?
  • העולם אחד הוא: באיזו מידה נבנים ערכים, נהלים והסדרים שמגבשים את העולם כיחידה חברתית אחת? מהם ערכי העולם או האם יש חברה עולמית? האם נכונה התערבותה של הקהילה העולמית בענייניה של מדינה מסוימת ובאילו מקרים התערבות שכזו מוצדקת?
  • בעיות חוצות גבולות: התדיין עם הטענה שהגלובליזציה יוצרת בעיות עולמיות החוצות גבולות (הרס הסביבה הטבעית, פליטים, או מחלות ומגיפות) בה בשעה שהיא מייצרת את הפתרונות לבעיות אלה (סחר בתרופות, קביעת הסדרים עולמיים לשמירת זכויות אזרח ואדם, או הגשת סיוע בינלאומי). מי קובע מהי בעיה עולמית? איזו תשומת לב מקבל נושא כאשר הוא מוגדר כבעיה עולמית, החוצה גבולות מדינתיים?

לקריאה נוספת:

 ספרים:

בארבר, בנימין ר. 2004. ג'יהאד נגד מק'עולם. הוצאת בבל.

רם- אורי. 2005. הגלובליזציה בישראל: מק'וורלד בתל אביב, ג'יהאד בירושלים. הוצאת רסלינג.

פרידמן, תומס. 2006. העולם הוא שטוח : העולם הגלובלי - החיים במציאות חדשה. הוצאת אריה ניר.

חנין, דב. 2007. גלובליזציה. האוניברסיטה המשודרת.

בק, אולריך. 2011. קוסמופוליטיות: תאוריה ביקורתית למאה ה-21.  הוצאת הקיבוץ המאוחד.

 מאמרים:

רם, אורי. 1999. "בין הנשק והמשק: ישראל בעידן העולמקומיות." סוציולוגיה ישראלית, ב(1): 145-199.

לביא, נועה. 2006. "'תופרים גלובליזציה': גלובליזציה, המדינה ותעשיית הטקסטיל בישראל." תאוריה וביקורת 29: 103-124. 

מאמרי דעה וראיונות:

רזניק, ג'וליה. 2011. "הגלובליזציה מגדילה את המרחק בין בית הספר לתלמידים." הד החינוך, כרך פ"ה, גיליון 5, עמ' 38.

[על השפעתם של סטנדרטים עולמיים לאיכות חינוך על המקום החברתי של בית הספר בקהילה]

 אלוני, נמרוד. 2011. "רק חיימק'ה שלי..." אודיסאה, גיליון 12

[על השוואת סגנונות הורות בין חברות שונות]

 טלשיר, רחל. 2011. "הכל בגלל גרגר קטן: כיצד החומוס דווקא בגירסתו האורגנית נהפך למייצג של תרבות גלובלית לא אתית?" הארץ, 4 אוגוסט 2011.

[על ההיבטים העולמיים – כלכליים, פוליטיים ומוסריים -- של מזון]

 




הוסף תגובה הדפס מאמר      שלח לחבר      מאמר מועדף
 
שלח שאלה למומחה   |   שמור כדף הבית   |   הוסף למועדפים   |   תנאי שימוש באתר   |   Powered By Art-Up