בשער-קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער בפייסבוק - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
דף הבית   |   על בשער   |   פעילויות בשער   |   ספר אורחים   |   צור קשר      רשימת תפוצה
 
 
 > שלח שאלה למומחה
 
 
 
     כל התחומים
     אסטרופיזיקה
     הנדסת חשמל
     הנדסת מזון
     כימיה
     פרקינסון
     ננוטכנולוגיה
     הנדסה
     מדעי המחשב
     כימיה
     ביולוגיה
     פיזיקה
     רפואה
     מתמטיקה
     מדעי הסביבה
     גיאוגרפיה
     מוט"ב
     הוראת המדעים
     אזרחות
     כלכלה
     היסטוריה
     משפטים
     פסיכולוגיה
     תנ"ך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 > בשער האזרחות
 
 
 > הרצאות מומחים ברשת
 
 
 > רשימת תפוצה
 
 > חתום בספר האורחים
 
 > כניסה לשואלים רשומים
 
 
 > English
 
על זכות ההצבעה של ישראלים בחו"ל 06/12/2012
מאת: פרופ' עוזי רבהון , האוניברסיטה העברית   |   שאל שאלה אודות המאמר
סדרה: העם היהודי

מספרם המדויק של הישראלים החיים בחו"ל נתון להערכות שונות הקשורות בקושי הגדול להגדיר בבירור אוכלוסייה זו. רישומי היוצאים והנכנסים בשערי הארץ, הנערכים על ידי משטרת הגבולות, מהווים בסיס ראשוני לאמדנים בנושא זה. על פי רישומים אלה ניתן לקבוע את מספר הישראלים שיצאו את הארץ ולא חזרו אליה לאחר מספר שנים קצוב. אולם נתונים אלה כוללים את גם מי שיצאו בשליחות רשמית וכן סטודנטים שלימודיהם נמשכים מעבר לאותו מספר שנים אך מתכוננים לחזור ארצה בתום לימודיהם. מספר זה כולל גם עולים שמקץ זמן קצר לשהותם בארץ חזרו למקומות מגוריהם הקודמים ואינם רואים עצמם – ולרוב גם אינם נחשבים – כישראלים. נתונים אלה כוללים גם ישראלים שאכן השתקעו בחו"ל אולם מבקרים בתדירות בארץ, לרגל עסקיהם או משום קשרי משפחה ובצאתם - כל ביקור כזה נחשב כתחילת היעדרותם מן הארץ .

נתיב מידע אחר מחפשים החוקרים בנתוניהן של הארצות שאליהן היגרו הישראלים. בארצות הברית, המהווה ללא ספק יעד מרכזי להגירה זו, נערכים מדי עשר שנים מפקדים כלל-ארציים, ועל פי נתונים שונים הנכללים בשאלוני המפקד ניתן לאתר את הישראלים החיים בהיתר במדינה רחבת ידיים זו. על פי נתוני המפקד של שנת 2000 הגיעו חוקרים למסקנה שבאותה שעה חיו  175,000 יהודים ישראלים בארצות הברית. אולם מספר זה כלל רק את אלה מהם שאכן חיו שם ברשות לפני או אחרי שהתאזרחו, והוא מתייחס רק ליהודים משום שחוקרים אלה עסקו רק בהם ולא כללו את הישראלים שאינם יהודים (סקירת הנושא והנתונים -  עוזי רבהון ולילך לב ארי, עע' 26-28). 

משום שאין דרך חד-משמעית למציאת המספר המדוייק, נאלצים החוקרים להסתפק באמדנים והללו מתייחסים ליהודים בלבד. על פי הערכות שמרניות בנושא זה מגיע מספר  היהודים הישראלים המתגוררים בכל הארצות מחוץ לישראל לכחצי מיליון איש. לאור העובדה שאוכלוסיית יהודי ישראל הגיעה בסיום שנת 2010 ל - 5.8 נפשות (למ"ס, 2011), המדובר הוא בציבור המהוה כעשרה אחוזים מהאוכלוסייה היהודית, אילו חי בארץ. על פי ההנחות הרווחות המדובר הוא בחלקו הגדול במבוגרים בני 18 שנה ומעלה. מספר היהודים בעלי זכות הבחירה בבחירות לכנסת ה-18 (כלומר בני 18 שנה ויותר) שהתקיימו ב-2009 היה כארבעה מיליון (למ"ס 2011). אם נניח שבקרב הציבור שבו מדובר היו כ- 300,000 בעלי זכות בחירה, כי אז הם היו מהווים כשבעה אחוזים בקרב בעלי זכות הבחירה. אולם על פי החוק הקיים היום אין ישראלים החיים בחו"ל יכולים להצביע ממקום מושבם לכנסת ישראל.

בהרבה מדינות אחרות המצב שונה. אזרחי ארצות הברית החיים מחוץ לארצם יכולם להצביע ולהשפיע בבחירות לקונגרס ולנשיאות. בגלל שיטת הבחירות המיוחדת של ארצות הברית היתה בחירתו הראשונה, בשנה 2,000 של ג'ורג' וו. בוש הבן  [ George W. Bush  ] לנשיא ארצות הברית תלויה במספר קטן מאד של קולות אזרחי פלורידה. יוצאי פלורידה במדינת ישראל יכלו להיות אז בין המכריעים את מערכת הבחירות לנשיאות ארצות הברית כולה. אזרחי ספרד החיים מחוץ לארצם משתתפים בבחירות במקומותיהם. אזרחי ארגנטינה השוהים מחוץ לארצם יכולים להצביע בשגרירויות ארגנטינה במקומות מושבם, ולא זו בלבד אלא שעל פי החוק אף חלה עליהם – כמו על כל אזרחי ארגנטינה - החובה לבחור.   

 

מדינת ישראל יכלה לכאורה להימנות גם היא על מדינות אלה. מידת זיקתם של ישראלים בחו"ל למדינת ישראל עולה ממחקר על ישראלים בארה"ב שנערך בעזרת נתונים כלל ארציים ושל ריכוזים יהודיים גדולים בניו-יורק, מיאמי ולוס אנג'לס סביב שנת 2000. מחקר זה מצא כי לישראלים קשר רגשי חזק עם מדינת ישראל (81% ציינו כי הם קשורים מאוד לארץ), הם מכירים היטב את המצב הפוליטי והחברתי בישראל (78% בקיאים מאוד), וכשלושה רבעים מחשיבים עצמם כישראלים (עוזי רבהון ולילך לב-ארי, עע' 131-132). במילים אחרות, רובם של הישראלים בארה"ב אינם אזרחי ישראל "לשעבר" אלא בעלי זיקה והזדהות אקטיבית גם בהיותם חיים – ומאוזרחים – בארצות הברית. מהעדר מחקרים דומים בארצות אחרות, לא ניתן להכליל ממצאים אלה על כלל היהודיים הישראלים החיים בחו"ל, אולם יש בהם ציון על אפשרויות של זיקה וקשר שיכולים לשמש בסיס למי שמצדיקים את שינוי המצב הקיים בעניין ההשתתפות בבחירות לכנסת.

 אולם הדעות על מתן אפשרות בחירה בחו"ל לאזרחי המדינה הן חלוקות. מן הצד האחד יש הטוענים כי הזכות להשתתף בתהליך הפוליטי של בחירות טומנת בחובה גם את האחריות לשאת בתוצאות ההצבעה. תוצאות אלו הן משמעותיות באופן יוצא דופן למדינה כמו ישראל בגלל המצב הביטחוני והסכסוך הישראלי-ערבי שעדיין לא נפתר. כמו כן, הצבעה בבחירות עשויה להתפרש כמתן הכרה ולגיטימציה מטעמה של המדינה לעזיבה של הארץ כלומר, לדפוס התנהגות שאינו מתיישב, ואף סותר, יסוד מרכזי של הרעיון הציוני. לפיכך, אסור להעניק לישראלים בחו"ל להצביע בבחירות.

מן הצד האחר נטען כי השתתפות בבחירות תחזק את זיקתם של הישראלים בחו"ל למדינה. נטילת חלק בהליך הפוליטי תבטיח את זיקתם ארוכת הטווח של הישראלים ושל ילדיהם למדינה. שמירת זכות זו ממקום המושב בנכר תסיר מישראלים רבים הרגשת תסכול שהרחיקה אותם עד כה ממעורבות למען ישראל. כמו כן, הרבה מן הישראלים בחו"ל שירתו בצבא ומילוי חובה זו מעניקה להם זכויות לרבות זו שלהצביע בבחירות. חלקם של הישראלים נמצאים בחו"ל ללימודים או לשהות קצובה אחרת ואין למנוע מהם לקחת חלק בהליך דמוקרטי מרכזי כל-כך של המדינה. אליבא דחסידי גישה זו זכות בחירה הוא נוהג שכיח של קשרים בין תפוצות רבות למדינות האם שלהן ויש לאמצו גם במקרה הישראלי.

בתוך דיון אינטלקטואלי ואקדמי זה משתלבים לעיתים קרובות גם פוליטיקאים. אלה, סביר להניח, מונעים מרווחים פוליטיים אפשריים כתוצאה ממתן זכות הצבעה לישראלים בחו"ל. בחלקם הגדול קשורים פוליטיקאים אלו עם מפלגות הנמצאות בחלק הימני של המפה הפוליטית.

מצדם של הישראלים בחו"ל מתברר כי רוב מוחלט מביניהם תומך במתן זכות הצבעה כזו. בסקר שנערך בשנת 2009 נמצא כי כשישה מכל עשרה ישראלים בחו"ל ציינו כי רצוי להעניק לישראלים בחו"ל מתן זכות הצבעה בבחירות בישראל, ועוד שניים מכל עשרה לא היו בטוחים בעמדתם. רק קצת פחות מחמישית חשבו כי אין זה רצוי להעניק זכות הצבעה זו. אף כי הסקר לא מייצג את כלל הישראלים בחו"ל, והוא מוטה מעט כלפי אלו עם זיקה חזקה לארץ, אפשר להניח כי אלו גם יהיו מי שבמידה ויתאפשר להם יממשו את זכות ההצבעה. [עוזי רבהון וישראל פופקו, 2010 ]

היות וסוגיית מתן זכות הצבעה לא הוכרעה, והמצב הנוכחי צפוי להימשך עוד זמן רב, יש להשעין את הזהות הישראלית בחו"ל על ארבעה יסודות מוצקים אחרים. האחד הוא קשר בלתי אמצעי עם ישראל. זאת ניתן לקיים באמצעות קשרים רצופים עם משפחה וחברים, ביקורים תכופים, ותרומות לארגונים חברתיים ותרבותיים בארץ. היסוד השני הוא צריכה ווירטואלית של מידע ותרבות ישראלים. לרשותם של הישראלים עומדות היום אפשרויות כמעט בלתי מוגבלות של קריאת עיתונות ישראלית כתובה ואלקטרונית, השתתפות בדיונים אלקטרוניים באמצעות טוקבקים על עניינים הקשורים למדינה, צפייה בתוכניות טלוויזיה ישראליות, סרטים ישראלים, קריאת ספרות ישראלית, ועוד. 

היסוד השלישי הוא התארגנות ופעילות קהילתית ישראלית. זה כולל, בין השאר, קשרים חברתיים עם ישראלים אחרים במקום מושבם, ארגון של פעילויות תרבות בעלות תכנים ישראלים, חינוך פורמאלי ובלתי-פורמאלי עם זיקה חזקה לעברית ולסמלים ואתוסים ישראלים, קשרים עם נציגויות ישראליות לרבות "בתים ישראליים" וקונסוליות, ולובי פוליטי וציבורי למען ישראל. היסוד הרביעי, ובוודאי בקרב מי שממשיכים להחזיק באזרחות ישראלית, הוא השאיפה והציפייה לחזור בזמן כלשהו בעתיד לישראל.

שלושת היסודות הראשונים הן פרדיגמות ידועות ומקובלות של שמירה על זהות קבוצתית של חברי תפוצה, לרבות התפוצה היהודית. במשך עשרות שנים הצליחו יהודי ארה"ב לעצב את זיקתם ודאגתם לישראל כמרכיב מרכזי בזהותם האתנו-דתית הן בספירה האישית והן בזו הציבורית. אלו מביניהם שבחרו שלא להתבולל עיצבו והתאימו מחדש את פעילויותיהם המאורגנות להבטחת הלכידות היהודית. אגב כך, הפכה הטכנולוגיה המתקדמת לאבן שואבת ומקור מרכזי של למדנות יהודית ושל צריכת ידע על ישראל. מודל זה מתאים גם לשמירת זהות ישראלית ויהודית חזקה של ישראלים בחו"ל. יתר-על-כן, הפעילות הממוסדת שלהם יכולה להשתלב בתוך זו של הקהילה היהודית הוותיקה ומתוך שלא לשמה תתרום גם לחיזוק הקשרים בין האוכלוסייה היהודית לבין ישראל.

גם אם בסופו של דבר תינתן לישראלים בחו"ל האפשרות להצביע בבחירות לכנסת הרי שזהות קבוצתית בתפוצה איננה יכולה להישען על התנהגות מזדמנת, חשובה כלל שתהיה, אחת לארבע שנים. היא צריכה להיות מעוגנת בפעילויות קבועות המשולבות בסדר חיים שוטף של הפרט ומשפחתו. אימוץ ארבעת היסודות לעיל יכולים להבטיח זהות ישראלית חזקה בחו"ל.

 

ביבליוגרפיה

עוזי רבהון ולילך לב ארי. 2011. ישראלים אמריקנים: הגירה, טרנסלאומיות וזהות תפוצתית. ירושלים: מוסד ביאליק.

עוזי רבהון וישראל פופקו. 2010. רחוקים קרובים: הגירה, הזדהות יהודית, וזיקה למולדת בקרב ישראלים בחו"ל (דו"ח מחקר). ירושלים: המכון ליהדות זמננו, האוניברסיטה העברית.

הלשכה מרכזית לסטטיסטיקה. 2011. שנתון סטטיסטי לישראל, 2010.




הוסף תגובה הדפס מאמר      שלח לחבר      מאמר מועדף
 
שלח שאלה למומחה   |   שמור כדף הבית   |   הוסף למועדפים   |   תנאי שימוש באתר   |   Powered By Art-Up