בשער-קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער בפייסבוק - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
דף הבית   |   על בשער   |   פעילויות בשער   |   ספר אורחים   |   צור קשר      רשימת תפוצה
 
 
 > שלח שאלה למומחה
 
 
 
     כל התחומים
     
     
     
     
     
     אסטרופיזיקה
     הנדסת חשמל
     הנדסת מזון
     כימיה
     פרקינסון
     ננוטכנולוגיה
     הנדסה
     מדעי המחשב
     כימיה
     ביולוגיה
     פיזיקה
     רפואה
     מתמטיקה
     מדעי הסביבה
     גיאוגרפיה
     מוט"ב
     הוראת המדעים
     אזרחות
     כלכלה
     היסטוריה
     משפטים
     פסיכולוגיה
     תנ"ך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 > בשער האזרחות
 
 
 > הרצאות מומחים ברשת
 
 
 > רשימת תפוצה
 
 > חתום בספר האורחים
 
 > כניסה לשואלים רשומים
 
 
 > English
 
מדד מסת הגוף בגיל ההתבגרות עשוי לנבא תחלואה בגילאי 30-40 07/04/2011
מחקר ישראלי שפורסם בימים אלה במגזין הרפואי היוקרתי בעולם, מראה שמדד מסת-הגוף (BMI) כבר בגיל 17 מנבא סיכון הן לסוכרת והן למחלת לב בגילאי 30-40.
אוניברסיטת בן גוריון   |   לחץ כאן למאמר המקורי   |   שאל שאלה אודות המאמר
תחומי דעת:  פיזיולוגיה ורפואה [ ביולוגיה ]  , תזונה ובריאות [ ביולוגיה ]  

7.4.2011

 

מחקר חדש:

מדד מסת הגוף בגיל ההתבגרות עשוי לנבא תחלואה בסוכרת ובמחלות לב בגילאי 30-40

 

מחקר ישראלי שפורסם בימים אלה במגזין הרפואי היוקרתי בעולם New England Journal of Medicine, מראה שמדד מסת- הגוף (BMI) כבר בגיל 17 מנבא סיכון הן לסוכרת והן למחלת לב בגילאי 30-40.

 

ואולם, בעוד שעבור מחלת לב, BMI בגיל 17 (כולל בערכים הנחשבים כיום תקינים), וגם בגיל 30 תורמים כל אחד בנפרד לניבוי הסיכון, הרי שמדד מסת הגוף בגיל 30 סמוך יותר להופעת המחלה הוא הדומיננטי בניבוי סוכרת.  הבדל זה בין סוכרת למחלת לב (שאומתה בכל המקרים בצנתור) מציע מנגנונים שונים בהתפתחות שתי המחלות, ויש לו השלכות מרחיקות לכת בתכנון גישות התערבותיות להתגבר על עליית השכיחות של שתי המחלות באוכלוסייה בכלל ובבוגרים צעירים בפרט.

 

מחקר מעקב, שנערך לאורך 17 שנים בקרב מעל 37,000 גברים בריאים אנשי קבע בצה"ל, מצא שבעוד שמחלת הסוכרת מטיפוס 2 קשורה בשינוי מסת הגוף מגיל ההתבגרות ועד הבגרות המוקדמת (גילאי 30-40) ובמדד מסת הגוף סמוך לאבחנה, הרי שעבור הערכת הסיכון למחלות לב למדד מסת הגוף כבר בגיל ההתבגרות ובתוך הטווח התקין ערך מנבא ייחודי.   

 

צוות המחקר המשותף, בראשות ד"ר אמיר תירוש (בית-חולים תל השומר ואוניברסיטת הרווארד בארה"ב), פרופ' איריס שי ופרופ' אסף רודיך מאוניברסיטת בן-גוריון, וכן קבוצת חוקרים מבית-החולים תל השומר ומחיל הרפואה, בדקו את הקשר בין מדד מסת הגוף בגיל 17, כפי שנמדד בלשכת הגיוס, לבין הופעת סוכרת מטיפוס 2 או מחלת לב בגילאי 25-47, תוך כדי לקיחה בחשבון של מכלול גורמי הסיכון הקשורים לשתי מחלות אלו (כגון גיל, רמת סוכר ושומנים בדם בצום, ערכי לחץ דם, פעילות גופנית, עישון, היסטוריה משפחתית וכו').  הקשר נבחן בכל טווח מדד מסת הגוף, כולל זה הנחשב לחלוטין תקין (מתחת ל-25 ק"ג/מ'2). מערך המעקב הרפואי של אנשי הקבע בצה"ל מאפשר בחינת קשר זה תוך עדכון מתמשך של גורמי הסיכון השונים לאורך תקופת המעקב, המתקבלים מהבדיקות התקופתיות המקיפות שעוברים כל אנשי הקבע בצה"ל אחת ל- 3-5 שנים.

 

מהמחקר עולה כי בין גיל 17 לגיל 30 חלה עלייה ממוצעת של כ-0.3 יחידות BMI לשנה, המצטברת לעלייה של כ-15 ק"ג. במהלך שבע-עשרה שנות מעקב (בממוצע), אובחנו בקרב הגברים הצעירים 1,173 מקרים חדשים של סוכרת (על פי מדידות סוכר בדם), ו 327 מקרים חדשים של מחלות לב (שהוכחו כולם בצנתור).

 

לגבי סוכרת נמצאה עלייה משמעותית בסיכון למחלה מערך מדד מסת גוף בגיל 17 של 23.4 ק"גמ'2. כ-30% מאוכלוסיית הנערים בגיל זה הינם בעלי מדד מסת גוף שווה או גדול מערך זה. בממוצע, נמצא כי על כל עלייה ביחידה אחת של מדד מסת הגוף בגיל 17 עלה הסיכון לסוכרת כבוגר צעיר בכ- 10%. עם זאת, קשר זה היה מתווך ברובו על-ידי מדד מסת הגוף בגיל 30 – המשמעות האפשרית של ממצא זה היא שנערים באחוזוני ה-BMI הגבוהים אשר גדלו להיות מבוגרים רזים, לא היו בסיכון יתר לחלות בסוכרת. ממצאים אלו היו בניגוד בולט לקשר עם הופעה מוקדמת של מחלת לב: עלייה משמעותית בסיכון למחלת לב הודגמה כבר במדד מסת גוף בגיל 17 מעל 21 (ערך הנחשב כיום לתקין לחלוטין).  כל תוספת של יחידה במדד מסת הגוף הייתה כרוכה ב- 12% תוספת לסיכון למחלת לב. יתרה מזאת, נערים שכמבוגרים היו בעלי משקל גוף תקין היו עדיין בסיכון מוגבר אם מסת גופם הייתה גבוהה מ-21 כאשר הם היו נערים: מדד מסת הגוף בגיל 17 ובגיל 30 היוו כל אחד גורם סיכון נפרד מהשני בניבוי מחלת לב מוקדמת.

 

ד"ר אמיר תירוש: "אנו לומדים מהמחקר שבעיית ההשמנה לפני גיל הבגרות על פי הקריטריונים הנהוגים כיום הינה רק קצה קרחון של עלייה בסיכון לתחלואה הנצפית לאחרונה בגילאי 30 ו-40, מאחר שהסיכון עולה כבר בטווח מדד מסת הגוף הנחשב תקין. זהו אמנם מחקר תצפיתי, אך כזה הקורא למחקרי התערבות על בסיס ידע שלא היה קיים קודם: יהיה חשוב לבחון האם התערבות מוקדמת בגיל הילדות והבגרות תוכל להפחית שיעורי תחלואה בסוכרת, אך במיוחד במחלות לב, אם על-ידי הפחתת שיעורי ההשמנה בבגרות, ואם, בעיקר לגבי מחלת לב, גם באופן ישיר דרך הפחתת מדדי מסת הגוף בגיל 17".

 

פרופ' איריס שי: "המחקר מחזק את ההנחה כי למחלת לב יש "זיכרון" ארוך יותר מאשר לסוכרת ולכן עלינו לתת עליה את הדעת בשמירה על אורח חיים בריא גם בקרב ילדים ומתבגרים בעלי משקל תקין. נכון לשאול מבוגרים על "היסטוריה רפואית"  של משקל וערכי שומן כבני נוער בהערכת ניבוי סיכון התחלואה. החדשות היותר טובות מהמחקר הן שלגבי הסיכון לסוכרת, נראה שגם מתבגר יותר כבד יכול להימנע מסיכון היתר הנלווה לסוכרת ע"י שמירה על משקל גוף תקין כבוגר. לגבי מחלות לב, למרות שתהליך טרשת העורקים הוא ממושך, אנו יודעים היום ממחקרי התערבות תזונתיים כי שינוי אורח חיים אפילו ללא תוספת תרופות עשוי לא רק לעכב את תהליך הטרשת אלא אפילו להשרות מידה מסוימת של נסיגה".

 

פרופ' אסף רודיך: "העלייה בשיעורי עודף משקל והשמנה בילדים ונוער, כולל בישראל, והחששות מהשפעת מגמה זו על בריאות מבוגרים צעירים, מחייבת חקר הקשר בין השניים. זאת מכיוון שעד היום לא כל מחקרי המעקב הדגימו קשר בין מדד מסת הגוף בילדות ובגיל הנעורים לבין תחלואה בהמשך החיים (אף כי בטווח המשקל הקיצוני, לילדים ומתבגרים שמנים סיכון גבוה להיות גם בוגרים שמנים המפתחים בשכיחות יתר מחלות קשורות השמנה). בנוסף, ייתכן שמחלות כמו סוכרת ומחלות לב מושפעות מגורמים שונים כשהן מופיעות בקבוצת הבוגר הצעיר לעומת באנשים מבוגרים יותר, ולכן יש חשיבות לזהות גורמים מנבאים לתחלואה במיוחד בקבוצה זו, שכמעט ואינה נחקרת. השירות הרפואי שנותן צה"ל לאנשי הקבע והאופן המוקפד בו שמור המידע יוצרים מאגר נתונים ייחודי בהיקפו ובאיכותו בעולם, ממנו כבר נלמד רבות על גורמי סיכון למחלות שונות בקבוצת גיל הבוגר הצעיר. זוהי תרומה משמעותית ביותר של צה"ל לעולם הרפואה כולו".

 

צוות החוקרים כלל את ד"ר אמיר תירוש, פרופ' איריס שי, ד"ר ארנון אפק, ד"ר גל דובנוב-רז, ד"ר ניר אילון, ד"ר ברק גורדון, גב' אסטלה דרזנה, ד"ר דורית צור, פרופ' ארי שמיס, פרופ' שלמה וינקר ופרופ' אסף רודיך.

 

מצ"ב המחקר שפורסם במגזין New England Journal of Medicine

 

 

 

 

מה מחדש המחקר החדש?

 

ידוע:    - לילד ולמתבגר שמן סיכון מוגבר להיות בוגר שמן.

- לבוגר שמן סיכון מוגבר לחלות בסוכרת מטיפוס 2 ובמחלת לב בגילאי 45 ומעלה.

 

 לא היה ידוע עד כה:

-          האם סיכון מוגבר לתחלואה ניתן לניבוי גם בטווח מדד מסת הגוף שאינו מוגדר שמן?

-          האם הסיכון המוגבר הקשור במדד מסת הגוף בגיל ההתבגרות בלתי תלוי בסיכון המנובא ע"י מדד מסת הגוף בגיל הבוגר?

-          האם מדד מסת הגוף בגיל ההתבגרות יכול לנבא תחלואה מוקדמת בשתי המחלות, כלומר מתחת לגיל 45?

-          האם יש הבדל בקשר עם מדד מסת הגוף בגיל ההתבגרות בין סוכרת למחלות לב?

 

לפרטים נוספים ניתן לפנות לפרופ' אסף רודיך, טל. 08-6479951  054-4902136rudich@bgu.ac.il  .

 

 

 

 

 

 




הוסף תגובה הדפס מאמר      שלח לחבר      מאמר מועדף
 
שלח שאלה למומחה   |   שמור כדף הבית   |   הוסף למועדפים   |   תנאי שימוש באתר   |   Powered By Art-Up