בשער-קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער בפייסבוק - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
דף הבית   |   על בשער   |   פעילויות בשער   |   ספר אורחים   |   צור קשר      רשימת תפוצה
 
 
 > שלח שאלה למומחה
 
 
 
     כל התחומים
     אסטרופיזיקה
     הנדסת חשמל
     הנדסת מזון
     כימיה
     פרקינסון
     ננוטכנולוגיה
     הנדסה
     מדעי המחשב
     כימיה
     ביולוגיה
     פיזיקה
     רפואה
     מתמטיקה
     מדעי הסביבה
     גיאוגרפיה
     מוט"ב
     הוראת המדעים
     אזרחות
     כלכלה
     היסטוריה
     משפטים
     פסיכולוגיה
     תנ"ך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 > בשער האזרחות
 
 
 > הרצאות מומחים ברשת
 
 
 > רשימת תפוצה
 
 > חתום בספר האורחים
 
 > כניסה לשואלים רשומים
 
 
 > English
 
יוצאים מהלחץ 20/02/2011
מדעני מכון ויצמן למדע גילו: כיצד הגוף מתמודד עם מצבי לחץ, הגורמים חרדה, דיכאון ואנורקסיה.
מכון ויצמן למדע   |   לחץ כאן למאמר המקורי   |   שאל שאלה אודות המאמר
תחומי דעת:  פיזיולוגיה ורפואה [ ביולוגיה ]  , ביוטכנולוגיה והנדסה גנטית [ ביולוגיה ]  , נוירוביולוגיה [ ביולוגיה ]  , התא- מבנה ופעילות [ ביולוגיה - 1 ]  , תקשורת ויסות ותאום [ ביולוגיה - 1 ]  

כיצד בדיוק מתאושש הגוף לאחר שהגיב למצב לחץ חולף? ד"ר אלון חן מהמחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן למדע, בחן אם "קרובי משפחה" של החלבון CRF, הידוע כאחראי העיקרי להפעלת שרשרת האירועים הקשורה בהתמודדות עם מצבי לחץ, משתפים עמו פעולה. מחקרו האחרון התמקד בשאלה אם חלבונים הקרויים יורוקוטין 1, 2 ו-3 – הם האחראים לכיבוי התגובה.

כדי לנסות לבדוק את ההשערה, יצרו ד"ר חן וחברי קבוצתו – תלמידת המחקר עדי נויפלד-כהן, ד"ר מיכאל צורי, דימיטרי גטשלטר וטכנאית המעבדה שוש גיל – עכברים מהונדסים, שאינם מייצרים את שלושת חלבוני היורוקורטין, ובחנו את רמות החרדה שעכברים אלה מפגינים לפני חשיפה לגורם לחץ ולאחריו, בהשוואה לעכברים רגילים. תוצאות הניסוי הראו כי לפני החשיפה לגורם לחץ, לא קיים כל הבדל בין התנהגות העכברים המהונדסים לעברים הרגילים. בבדיקה נוספת, שנעשתה מיד לאחר החשיפה לגורם חרדה, עדיין לא נראה כל הבדל בהתנהגות העכברים: שני הסוגים הראו סימני מצוקה ברורים, כמצופה מהם. ההפתעה הגיעה בבדיקה שלישית, שנעשתה 24 שעות לאחר החשיפה: בעוד שעכברי הביקורת התאוששו לגמרי מהאירוע הטראומתי וחזרו להפגין התנהגות נורמלית, העכברים המהונדסים שמרו על אותן רמות חרדה שגילו מיד לאחר חשיפתם לגורם הלחץ.

המדענים הסיקו שחלבוני היורוקורטין הם האחראים לחזרה לשגרת חיים נורמלית, אבל כיצד בדיוק הם מכבים את התגובה החרדתית? כדי לנסות לזהות את מנגנון הפעולה של חלבוני היורוקורטין, בדקו המדענים את מידת הביטוי של שורת גנים מוכרים המעורבים בבקרת התגובה למצבי מצוקה – כמו, לדוגמה, קולטנים לסרוטונין ולדופמין – באמיגדלה, איזור במוח הקשור בתגובות פחד וחרדה. בעכברים המהונדסים לא היו כל הבדלים בתבנית ביטוי הגנים לפני החשיפה לגורם הלחץ ולאחריו. בעכברי הביקורת, לעומת זאת, נמצאו הבדלים גדולים בין מידת הביטוי של הגנים לפני החשיפה לגורם הלחץ, לעומת מידת הביטוי שלהם 24 שעות לאחר מכן. כלומר, התוכנית הגנטית האחראית לחזרת הגוף לשגרה איננה יכולה לצאת אל הפועל בעכברים המהונדסים, בהם מערכת היורוקורטין איננה פועלת. המחקר התפרסם באחרונה בכתב העת המדעי "רשומות האקדמיה הלאומית למדעים של ארה"ב" (PNAS).

ד"ר חן: "הממצאים שלנו מצביעים על המקום המרכזי של מערכת היורוקורטין בוויסות התגובה למצבי לחץ, ועל תפקידה החשוב בתהליך ההחלמה ממצבי לחץ – הקשור במחלות כמו חרדה, דיכאון ואנורקסיה. העכברים המהונדסים שיצרנו במחקר הזה ישמשו כמודל יעיל ונוח – עבורנו ועבור חוקרים אחרים – להבנת המחלות הקשות האלה".




הוסף תגובה הדפס מאמר      שלח לחבר      מאמר מועדף
 
שלח שאלה למומחה   |   שמור כדף הבית   |   הוסף למועדפים   |   תנאי שימוש באתר   |   Powered By Art-Up