בשער-קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער בפייסבוק - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
דף הבית   |   על בשער   |   פעילויות בשער   |   ספר אורחים   |   צור קשר      רשימת תפוצה
 
 
 > שלח שאלה למומחה
 
 
 
     כל התחומים
     
     
     
     
     אסטרופיזיקה
     הנדסת חשמל
     הנדסת מזון
     כימיה
     פרקינסון
     ננוטכנולוגיה
     הנדסה
     מדעי המחשב
     כימיה
     ביולוגיה
     פיזיקה
     רפואה
     מתמטיקה
     מדעי הסביבה
     גיאוגרפיה
     מוט"ב
     הוראת המדעים
     אזרחות
     כלכלה
     היסטוריה
     משפטים
     פסיכולוגיה
     תנ"ך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 > בשער האזרחות
 
 
 > הרצאות מומחים ברשת
 
 
 > רשימת תפוצה
 
 > חתום בספר האורחים
 
 > כניסה לשואלים רשומים
 
 
 > English
 
מה בין סדר היום התקשורתי ובין סדר היום הציבורי והפוליטי?
מאת: ד"ר תיקי בלס , אוניברסיטת בר-אילן   |   שאל שאלה אודות המאמר
סדרה: תקשורת ופוליטיקה בישראל

החל מתחילת שנות ה-70 של המאה הקודמת, חל מהפך בתפיסת הכוח שמייחס הציבור לאמצעי התקשורת: את גישת המזרק (המחט התת עורית) שייחסה השפעה עצומה לאמצעי התקשורת החליפה תיאוריית סדר היום, גישה המייחסת לתקשורת השפעה חלשה יותר: התקשורת אינה קובעת לציבור מה לחשוב, אלא על מה לחשוב.

המושג סדר יום הופיע לראשונה במחקר שערכו מקומבס ושואו בשנת 1972. חוקרים אלה, מאונ' קרולינה, בדקו את תפקידה של תקשורת ההמונים בקמפיין הבחירות לנשיאות בשנת 1968 בעיירה צ'אפל היל. למחקרם הם בחרו 100 קולות צפים - בוחרים שטרם החליטו למי להצביע. ההנחה היתה שאנשים אלה יגלו התעניינות יתרה בקמפיין הבחירות. במהלך ראיונות שעברה קבוצת המחקר נשאלו הנבדקים (שלושה שבועות לפני הבחירות (ספטמבר- אוקטובר 1968) מהם לדעתם שלושת הנושאים בהם צריך הממשל להתמקד ובם לפעול. מתשובות הנבדקים התקבלה תמונה שבה כיכבו 5 נושאים מרכזיים החשובים בעיני הציבור: מדיניות חוץ, חוק וסדר, מדיניות כלכלית, רווחה וזכויות אזרח. זה היווה, מבחינת החוקרים, את סדר היום הציבורי.

סדר היום התקשורתי נבדק ע"י ספירת מספר הכתבות החדשותיות- בעיתון, ברדיו ובטלוויזיה, בתשעת אמצעי תקשורת ההמונים שהיו בעיירה.

ממצאי המחקר: החוקרים מקומבס ושואו מצאו קורלציה גבוהה בדירוג חמשת הנושאים שעל סדר היום הציבורי לבין חמשת הנושאים שעל סדר היום התקשורתי. החוקרים הסיקו מכך כי תקשורת ההמונים היא זו שקובעת את סדר היום הציבורי.

תרומתם של מקומבס ושואו היתה השימוש במונח סדר יום מונח שהביא בעקבותיו מחקרים רבים שעסקו באותו נושא.

מקדם עלייה בסדר היום התקשורתי הינו עניין הבולטות שהתקשורת נותנת לנושאים מסויימים. בולטות הנושא תקבע את כמות הסיקור, את מיקום הנושא במהדורת החדשות, ואת התייחסות הציבור שכן בולטות מסמנת לציבור מהם הנושאים החשובים בעיני התקשורת. הבולטות משפיעה גם על מקומו של הנושא בסדר היום הפוליטי. בעניין זה יש להזכיר את מחקרם של גבי ויימן ומיכל הרשמן שטרית (2004) שמצא שאמצעי תקשורת ההמונים מכתיבים את סדר היום הפוליטי של הכנסת יותר מכל מקור גלוי אחר ושאמצעי התקשורת הינם המקור המשמעותי ביותר לשאילתות של חברי הכנסת.

סוגי חדשות:

החוקרת גיי טוכמן מיינה את הידיעות החדשותיות לשני סוגים עיקריים: חדשות קשות (הכוללות נושאים ביטחוניים, נושאים מדיניים, פוליטיים וכלכליים) וחדשות קלות העוסקות בנושאים קלילים: תחרויות יופי, בידור, רכילות וכו'. לחדשות הקשות חיי מדף קצרים ואופיין מחייב פרסום מיידי. השהית ידיעות שכאלה עלולה להפוך אותן ללא רלבנטיות או לא מדוייקות. לחדשות הקלות חיי מדף ארוכים יותר מה שמאפשר דחיית פרסומן. בין התקשורת והממסד הפוליטי קיימת הדדיות מסויימת ושני הגופים מזינים זה את זה. סדר היום הפוליטי מושפע בעיקר מהחדשות הקשות.

זמן רב עבר מאז מחקרם החלוצי של מקומבס ושואו שהציג פרדיגמה חדשה. היום, בעידן העיתונות המקוונת, סדר היום התקשורתי מובל ע"י עשרות אתרי חדשות, חלקם עצמאיים וחלקם פועלים בחסות העיתונים המוכרים (עם מערכת חדשות נפרדת). נושאים עולים ויורדים על סדר היום באתרי החדשות השונים וזוכים לתהודה בכלי תקשורת אחרים כמו גם לתגובות הציבור.

העיתונות המקוונת, כידוע, הינה עיתונות אינטראקטיבית מה שמאפשר לציבור הקוראים להגיב לידיעות המתפרסמות. התגובות מופיעות במספר פורמטים:

טוק – בק : תגובה, בדרך כלל קצרה, לידיעה המתפרסמת.

פורום - התייחסות יותר עניינית לתוכן הידיעה ושיח בין המשתתפים.

במסגרת הטוקבק , לא מתקיים בדרך כלל דיון רציני בנושא. הטוקבק לובש צורה של אוסף אמירות אישיות, כמעט ללא כל התייחסות לאמירות האחרות. עיקר הפעילות מתרחשת אם כן בין כותב התגובה לכותב הידיעה. בישראל, הטוקבקים מופיעים מייד בסיום הידיעה ומהווים לה מעיין "זנב" תוכני. נושאים שנויים במחלוקת כמו גם נושאים שהם על גדר הרכילות זוכים לתגובות רבות, בתוך כך יש לציין שהידיעה על הפצצת חיל האויר את כפר קנה ביולי 2006, במהלך מלחמת לבנון השנייה, זכתה באתר ynet ללמעלה מ1100 תגובות (שרק כשליש מהן, אגב, מגנות את הפעולה) ונושא אחר: נשיכתו המפורסמת של דודו טופז את כתפה של נטליה אוריירו זכה למספר שיא של תגובות גולשים- מעל 2,000 תגובות- באותו אתר. התאבדותו של טופז, אגב, זכתה "רק" לכמה מאות תגובות.

כך או כך, העיתון האלקטרוני מאפשר לציבור הרחב להעלות נושאים על סדר היום התקשורתי ולקחת חלק בדיון הציבורי. לא אחת העיתונות המסורתית מצטטת אמירות ודעות שהופיעו לראשונה בעיתונות המקוונת. יש האומרים שריבוי תגובות לידיעה מעיד על רמת העניין שיצרה בקרב הציבור והתגובות מסמנות לעורכים אלו נושאים מצליחים לעניין את הציבור ולגעת בו, יותר מאחרים.

כאמור, הטוקבקים אינם מאפשרים דיון מעמיק בין הקוראים. בימה ראוייה יותר הינם הפורומים למיניהם. בפורומים לענייני אקטואליה מגיבים משתתפי הפורום – שנרשמו אליו מראש- על נושאים שהופיעו בתקשורת, מחווים דעתם ולא אחת מגיבים לדברי זולתם ויוצרים דיון בנושא. לאחרונה, החלו להופיע אמירות לא ראויות בחלק מהפורומים. בפורום אקטואליה של ynet הכבידו מנהלי הפורום את מדיניות החסימה והסינון מה שבלם את הספונטניות וגרם למשתתפי פורום לא מעטים לנטוש אותו ולהביע את דעותיהם הבוערות בקרבם בפורומים של אתרים מתחרים.

ביבליוגרפיה

הרשמן-שטרית מיכל , וימן גבי (2004) " השפעת התקשורת על סדר יומה של הכנסת". פוליטיקה, 11-12 עמ' 165-141.

טוכמן, גיי (1995) "תהליכי העבודה בהפקת החדשות העיתונאיות: הפיכת הבלתי צפוי לשגרה", בתוך כספי, דן (עורך) תקשורת המונים- מקראה, ת"א: או"פ.

מקומבס, מקסוול ושואו דונלד (1995) "התפקוד של אמצעי תקשורת ההמונים כקובעי סדר היום" , בתוך כספי, דן (עורך) תקשורת המונים- מקראה, ת"א: או"פ.




הוסף תגובה הדפס מאמר      שלח לחבר      מאמר מועדף
 
שלח שאלה למומחה   |   שמור כדף הבית   |   הוסף למועדפים   |   תנאי שימוש באתר   |   Powered By Art-Up