בשער-קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער בפייסבוק - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
דף הבית   |   על בשער   |   פעילויות בשער   |   ספר אורחים   |   צור קשר      רשימת תפוצה
 
 
 > שלח שאלה למומחה
 
 
 
     כל התחומים
     
     
     
     
     
     
     אסטרופיזיקה
     הנדסת חשמל
     הנדסת מזון
     כימיה
     פרקינסון
     ננוטכנולוגיה
     הנדסה
     מדעי המחשב
     כימיה
     ביולוגיה
     פיזיקה
     רפואה
     מתמטיקה
     מדעי הסביבה
     גיאוגרפיה
     מוט"ב
     הוראת המדעים
     אזרחות
     כלכלה
     היסטוריה
     משפטים
     פסיכולוגיה
     תנ"ך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 > בשער האזרחות
 
 
 > הרצאות מומחים ברשת
 
 
 > רשימת תפוצה
 
 > חתום בספר האורחים
 
 > כניסה לשואלים רשומים
 
 
 > English
 
מדעני מכון ויצמן למדע צפו לראשונה בסופרנובה של כוכב ענק 03/12/2009
מה מתרחש כאשר כוכב ענק – גדול פי כמה מאות מהשמש שלנו – מתפוצץ? תיאוריה בעניין הזה פותחה לפני שנים, אבל התצפית הראשונה בהתפוצצות כזאת בוצעה רק לאחרונה, על-ידי צוות של מדענים מישראל, גרמניה, ארצות-הברית, אנגליה וסין, בראשות ד"ר אבישי גל-ים ממכון ויצמן למדע. הצוות עקב במשך שנה וחצי אחר התפוצצות כזאת (סופרנובה), ומצא שהתצפית מתאימה לתחזיות העולות מהתיאוריה על התפוצצות של כוכבים שגודלם פי 150 או יותר ממאסת השמש שלנו. ממצאים אלה, העשויים להרחיב את הבנתנו באשר למגבלות טבעיות על גודלם של כוכבים, וכן באשר לתהליכי יצירת היסודות ביקום, התפרסמו באחרונה בכתב-העת המדעי Nature.
מכון ויצמן למדע   |   לחץ כאן למאמר המקורי   |   שאל שאלה אודות המאמר
תחומי דעת:  פיזיקה  , מדעי כדור הארץ והיקום [ גיאוגרפיה ]  

ד"ר אבישי גל-ים מהמחלקה לפיסיקה של חלקיקים ואסטרופיסיקה במכון ויצמן למדע: "במהלך חיי הכוכב נשמר איזון בין כוח הכבידה שמושך את החומר שלו פנימה, לבין החום שנוצר בתגובה הגרעינית במרכזו שדוחף את החומר החוצה, הסוד טמון באיזון. בסופרנובות שאנו מכירים, אלה של כוכבים הגדולים פי 10-100 מהשמש שלנו, התגובה הגרעינית מתחילה במיזוג של מימן להליום, כמו בשמש שלנו. אבל בכוכבים שבהם המימן אוזל, נמשך מיזוג גרעיני של יסודות כבדים יותר, עד שליבת הכוכב הופכת לברזל. בשלב הזה, מכיוון שאטומי ברזל אינם מתמזגים בקלות, התגובה הגרעינית מסתיימת - והאיזון מופר. בהיעדר כוח שדוחף החוצה, כוח הכבידה משתלט ומאסת הכוכב קורסת פנימה. תוך כדי הקריסה, משתחררת אנרגיה רבה הגורמת לפיצוץ, והכוכב משליך את השכבות החיצוניות שלו למרחבי היקום".

 

אבל התהליך הפיסיקלי המתרחש בכוכב סופר-ענק שונה. בכוכבים האלה נוצרים פוטונים (חלקיקי אור) כל כך אנרגטיים, עד שהם עשויים להתמזג זה בזה ולהפוך לזוגות חלקיקים: אלקטרונים והחלקיקים ההפוכים להם, פוזיטרונים. כלומר, חלקיקים בעלי מאסה (אלקטרונים ופוזיטרונים) נוצרים מהפוטונים, שאין להם מאסה, דבר ששואב אנרגיה מהכוכב. שוב, האיזון מופר, אבל הפעם, הכוכב מתמוטט בשלב שבו ליבתו עשויה חמצן, ולא ברזל. החמצן החם והדחוס מתפוצץ בתגובה תרמו-גרעינית דוהרת שמשמידה את מרכז הכוכב לגמרי ומשאיר אחריה רק אבק כוכבים זוהר. "מודלים של 'סופרנובות זוגות' חושבו לפני עשורים, לדוגמא על-ידי פרופ' זלמן ברקת ופרופ' גדעון רכבי מהאוניברסיטה העברית, ופרופ' גיורא שביב מהטכניון" אומר ד"ר גל-ים, "אבל אף אחד לא ידע האם פיצוצים ענקיים כאלה באמת מתחוללים בטבע. הסופרנובה החדשה שגילינו מתאימה למודלים האלה".

 

באמצעות ניתוח המידע שאספו מהסופרנובה החדשה, אמדו המדענים את גודל הכוכב ומצאו שמסתו גדולה בערך פי 200 ממסת השמש. תוצאה זו מעניינת במיוחד, מכיוון שעד כה סברו מדענים רבים שבחלק היקום שלנו אין כוכבים שגודלם עולה על כ-150 מאסות שמש, וייתכן שקיים אילוץ פיסי מסוים שמגביל את היקף הכוכבים. הממצאים שעולים מהמחקר של ד"ר גל-ים ושותפיו למחקר מציעים שכוכבים סופר-ענקיים אמנם נדירים, אבל קיימים. יתכן אפילו שכוכבים גדולים עוד יותר – עד פי 1,000 מהשמש – התקיימו ביקום הצעיר. "זו הפעם הראשונה שיכולנו לנתח תצפיות על כוכב מתפוצץ עצום כל כך", אומר ד"ר פאולו מצאלי ממכון מקס פלנק לאסטרופיסיקה שבגרמניה, שהוביל את המחקר התיאורטי של הפיצוץ. "הצלחנו למדוד את הכמויות של יסודות חדשים שנבראו בפיצוץ הזה, כולל ניקל רדיואקטיבי שזה עתה נוצר, שמאסתו עולה פי חמש ויותר על מאסת השמש. פיצוצים כאלה עשויים להיות 'מפעלים' חשובים לייצור מתכות כבדות ביקום".

 

הסופרנובה הענקית שנצפתה נמצאת בגלקסיה זעירה – רק מאית מגודל הגלקסיה שלנו. מדענים סבורים שגלקסיות  גמדיות כאלה עשויות – מסיבות שונות – להוות בית לכוכבים ענקיים כאלה. ד"ר גל-ים: "הגילוי והניתוח של הפיצוץ הייחודי הזה העניק לנו תובנות חדשות באשר למידות המרביות אליהן יכולים כוכבים מאסיביים כאלה להגיע, ובאשר לדרך שבה הענקים האלה תורמים להרכב היסודות ביקום שלנו. אנו מקווים להרחיב את הבנתנו עוד יותר כשנמצא דוגמאות חדשות של כוכבים כאלה. לשם כך התחלנו לבצע באחרונה סקרים חדשים באיזורים גדולים ובלתי מוכרים של היקום". 

 




הוסף תגובה הדפס מאמר      שלח לחבר      מאמר מועדף
 
שלח שאלה למומחה   |   שמור כדף הבית   |   הוסף למועדפים   |   תנאי שימוש באתר   |   Powered By Art-Up