בשער-קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער בפייסבוק - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
דף הבית   |   על בשער   |   פעילויות בשער   |   ספר אורחים   |   צור קשר      רשימת תפוצה
 
 
 > שלח שאלה למומחה
 
 
 
     כל התחומים
     
     
     
     
     
     
     אסטרופיזיקה
     הנדסת חשמל
     הנדסת מזון
     כימיה
     פרקינסון
     ננוטכנולוגיה
     הנדסה
     מדעי המחשב
     כימיה
     ביולוגיה
     פיזיקה
     רפואה
     מתמטיקה
     מדעי הסביבה
     גיאוגרפיה
     מוט"ב
     הוראת המדעים
     אזרחות
     כלכלה
     היסטוריה
     משפטים
     פסיכולוגיה
     תנ"ך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 > בשער האזרחות
 
 
 > הרצאות מומחים ברשת
 
 
 > רשימת תפוצה
 
 > חתום בספר האורחים
 
 > כניסה לשואלים רשומים
 
 
 > English
 
פעילות ברקים ביבשת אפריקה חושפת את מחזוריות השמש 23/11/2009
חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב גילו שיטה חדשה לנטר את הרוטציה של השמש.
אוניברסיטת תל אביב   |   לחץ כאן למאמר המקורי   |   שאל שאלה אודות המאמר
תחומי דעת:  פיזיקה  , מדעי הסביבה  , גיאוגרפיה  , מדעי כדור הארץ והיקום [ גיאוגרפיה ]  , אקלים וסביבה [ גיאוגרפיה ]  

כתמי-השמש, אשר נעים בתנועה מעגלית על פני השמש, יכולים לספק לנו כמות רבה של אינפורמציה אודות כדור- הארץ שלנו. מדענים נעזרים בהם, לדוגמא, למדוד את זמן סיבוב השמש סביב צירה או להכין תחזיות ארוכות טווח לגבי התנאים השוררים בכדור-הארץ.

אולם, בחלק מהשנים, כמו השנה לדוגמא, לא ניתן לצפות או לעקוב במדויק אחר כתמים אלו. אנחנו נמצאים כרגע בתקופה שבה "פעילות השמש היא במינימום" עם מעט מאוד, אם בכלל, כתמי-שמש הניתנים לצפייה מכדור-הארץ. עובדה זו מהווה לא מעט בעיות למדענים אשר חוקרים תחום חדש במדע הנקרא ,"Space Weather" ועוסק באינטראקציה בין השמש וסביבת כדור-הארץ.

תודות לתגלית החדשה ע"י פרופסור קולין פרייס, ראש החוג לגיאופיסיקה ומדעיים פלנטריים, והדוקטורנט שלו יובל ראובני מהחוג לגיאופיסיקה ומדעיים פלנטריים ובית הספר ללימודיי סביבה באוניברסיטת תל-אביב, למדענים יש עכשיו כלי טוב יותר ומדויק יותר לניטור הרוטציה של השמש בהעדר כתמי-שמש הניתנים לצפייה, ואף בזמן הימצאותם. המחקר פורסם בחודש האחרון בכתב העת המדעי"Journal of Geophysical Research – Space Physics" , ויש לו השלכות לגבי הבנה טובה יותר על האינטראקציה בין השמש לכדור-הארץ שלנו. היתרון הגדול הוא שהשיטה מבוססת על מדידות של הקרינה הנפלטת מברקים כאן על כדור-הארץ.

בא והולך, כל 27 ימים

באמצעות אנטנה טבעתית בתצורת משולש - אנטנת VLF (Very Low Frequency) אשר למעשה קולטת קרינה אלקטרומגנטית בתחום תדירויות מאוד נמוך, פרופסור פרייס וקבוצת המחקר שלו מנטרים פעילות חשמלית מברקים רחוקים באחת מתחנות המחקר שלהם, אשר ממוקמת במכון לחקר אנרגיה סולרית בשדה-בוקר. עם היכולת לגלות קרינה אלקטרומגנטית הנפלטת מברקים המרוחקים אלפי ק"מ אשר מקורם ביבשת אפריקה, צוות החוקרים הבחין בתופעה מוזרה בפענוח המידע המתקבל מפעילות הברקים, תבנית אשר מופיעה ונעלמת כל 27 ימים.

" אף על פי שאנו מנטרים פעילות חשמלית שמקורה בברקים אשר נוצרים באפריקה, לכאורה מרחק של אלפי ק"מ, הקרינה שנפלטת מאותם ברקים מבצעת אינטראקציה עם היונוספרה, שכבה טעונה במטען חשמלי שעוטפת את כדור הארץ בגובה של 100-60 ק"מ, בו בזמן שהיא מתפשטת ונעה מאפריקה לכיוון ישראל. קרינה זו מוחזרת מצד אחד מהשכבה התחתונה של היונוספרה ומצד שני מהקרקע של כדור הארץ וכך למעשה הם "מקפצת" על פניי הגלובוס מרחקים של אלפי ק"מ. מהאנליזה של הנתונים הבחנו שצורת ההתפשטות, תוך כדיי מספר רב של החזרות, למעשה נעה על פניי מעטפת שמקורה בפעילות השמש- ומשתנה במחזוריות של 27 ימים. פעילות תפוצת הברקים מתרחשת בתזמון מלא עם תדירות סיבוב השמש סביב צירה- השמש, בצורה כלשהיא, מכתיבה את התבנית המתקבלת מהאנרגיה אשר נפלטת מהברקים."

כפי שאנו מאזנים למוזיקה, או סתם קול, מעברו השני של אגם, גל הקול יכול להתפשט למרחק רב על פניי המים, ולהישמע ברור- ובו בזמן תחת תנאים אחרים שתלויים באחוז הלחות, הטמפרטורה והרוח, להיבלע ולא להישמע כלל.

אפקט דומה נצפה בנתונים של הקרינה הנפלטת מברקים כתוצאה משינויים ביונוספרה הנגרמים בגלל השמש-ומתנודדים במחזוריות של 27 ימים.

צוות החוקרים הראה שהתבנית המחזורית של 27 ימים הנגזרת ממדידות של האנרגיה האלקטרומגנטית הנפלטת מברקים אינה נובעת מפעילות הברקים עצמה, אלא משינויים אשר מתרחשים ביונוספרה בסקאלת זמן של 27 ימים.

למדוד את הדופק של השמש

תגלית זו היא תופעה חדשה הידועה למדע, ופרופסור פרייס, מדען בעל שם עולמי בתחום שינויי אקלים, סבור שהיא תסייע למדענים לנסח שאלות חדשות לגבי השפעת השמש על האקלים שלנו. "זהו פרמטר בסיסי ביותר, ועדיין ידוע עליו מעט מאוד", מצהיר פרופסור פרייס. "אנו יודעים שכדור הארץ מסתובב אחת ל- 24 שעות, ושהירח אחת ל- 27.3 ימים. אבל זמן הסיבוב המדויק של השמש, שהיא כדור עצום של גזים, נותר מעורפל. המחקר שלנו מספק שיטה חדשה לניטור הרוטציה של השמש מתחנת מדידה בודדת במדבר הנגב, שיטה אשר מתגלה כשיטה חזקה ועקבית יותר מהשיטות הנפוצות כיום המתבססות על תצפיות של תנועת סיבוב השמש מלוויינים לקביעת זמן סיבוב השמש וכיצד הוא משתנה לאורך זמן."

כיצד תגלית זו תשפיע על חיינו בכדור-הארץ, פרופסור פרייס אינו יודע. " זהו תחום מעניין ששווה לחקור אותו", הוא אומר, "נכון להיום, שום דבר לא נעשה על מנת לחקור את הקשר בין שינויים קצרים באנרגית השמש כתוצאה מסיבוב השמש ותבניות אקלימיות.

" שינויים בפעילות השמש בסקאלות זמן קצרות יכולים להיות בעלי השפעה על תפקודם של לוויינים, דיוק של מערכות ניווט, מצבם הבריאותי של אסטרונאוטים, ואף על רשתות החשמל כאן על כדור הארץ. מדענים רבים טוענים ששינויים בפעילות השמש קשורים לשינויים בתבניות אקלים ומזג-אוויר, אז השינויים הקטנים האלו שאנו מבחינים כל 27 ימים יכולים גם כן להיות קשורים לשינויים קטנים בתבניות אקלים או מזג-אוויר.

" הנתונים שלנו יכולים לסייע לחוקרים לבחון קשרים קצרי-טווח בין מזג-אוויר, אקלים ומחזוריות בפעילות השמש. באמצעות הכלי שפיתחנו יש לנו שיטה טובה לעקוב אחר הדופק של השמש."

צילום של השמש בתחום ה-UV ((NASA SOHO

   

פרופ' קולין פרייס

סטודנט יובל ראובני עם אנטנה VLF




הוסף תגובה הדפס מאמר      שלח לחבר      מאמר מועדף
 
שלח שאלה למומחה   |   שמור כדף הבית   |   הוסף למועדפים   |   תנאי שימוש באתר   |   Powered By Art-Up