בשער-קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער בפייסבוק - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
דף הבית   |   על בשער   |   פעילויות בשער   |   ספר אורחים   |   צור קשר      רשימת תפוצה
 
 
 > שלח שאלה למומחה
 
 
 
     כל התחומים
     
     
     
     
     
     אסטרופיזיקה
     הנדסת חשמל
     הנדסת מזון
     כימיה
     פרקינסון
     ננוטכנולוגיה
     הנדסה
     מדעי המחשב
     כימיה
     ביולוגיה
     פיזיקה
     רפואה
     מתמטיקה
     מדעי הסביבה
     גיאוגרפיה
     מוט"ב
     הוראת המדעים
     אזרחות
     כלכלה
     היסטוריה
     משפטים
     פסיכולוגיה
     תנ"ך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 > בשער האזרחות
 
 
 > הרצאות מומחים ברשת
 
 
 > רשימת תפוצה
 
 > חתום בספר האורחים
 
 > כניסה לשואלים רשומים
 
 
 > English
 
האם האדמה "נושמת" דרך סדקים? והאם זה קשור להתחממות גלובלית? 26/02/2009
מחקר שנערך בנגב ופורסם לאחרונה בעיתון Geophysical Research Letters מראה כי קצב חילוף הגזים בין תת הקרקע לבין האטמוספרה יכול להיות גבוה בסדרי גודל בסדקים מאשר בקרקע או סלע נקבוביים. צוות החוקרים בראשות ד"ר נעם ויסברוד מהמחלקה להידרולוגיה ומיקרוביולוגיה סביבתית במכון צוקרברג לחקר המים במכונים לחקר המדבר על שם בלאושטיין של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בשיתוף עם שני תלמידי המחקר אורי נחשון ומודי פילרסדורף ועם ד"ר מריה דרגילה מאוניברסיטת המדינה באורגון, ארה"ב, ביצע מדידות רציפות במשך יותר משנתיים ברשתות של חיישני טמפרטורה ולחות שהותקנו בתוך סדק בנחל סכר, כ – 15 ק"מ דרומית לבאר-שבע.
אוניברסיטת בן גוריון   |   לחץ כאן למאמר המקורי   |   שאל שאלה אודות המאמר
תחומי דעת:  מדעי הסביבה  , אקולוגיה ואבולוציה [ ביולוגיה ]  , גיאוגרפיה  , מדעי כדור הארץ והיקום [ גיאוגרפיה ]  , אקלים וסביבה [ גיאוגרפיה ]  , אקולוגיה [ ביולוגיה - 1 ]  

החוקרים מצאו כי הבדלי הטמפרטורה החדים בין יום ללילה, המאפיינים במיוחד תנאים מדבריים ומדבריים-למחצה, גורמים למצב לא יציב בו בשעות הקרות לאחר שקיעת השמש אויר קר מצוי בשכבת הגבול בין האטמוספרה לפני הקרקע בסמיכות לאוויר חם יותר המצוי בתוך הסדקים. האוויר הקר כבד יותר מהאוויר החם ולכן צולל לתוך החלל ונגרמת זרימה והחלפה מהירה של אוויר בין חלל הסדק לבין האטמוספרה. בעוד שהמחקרים המקובלים בחקר תנועת הגזים דרך שכבת הגבול בין תת הקרקע לאטמוספרה מניחים תנועה איטית של גזים בהתאם להפרשי הריכוזים (דיפוזיה), החוקרים מצאו כי המנגנון אותו זיהו בסדקים, המכונה קונבקציית-חום, מהיר בסדרי גודל מתהליך הדיפוזיה.


פני כדור הארץ מכילים אינספור סדקים, שברים, חללים קרסטיים, מערות ומחילות של בעלי חיים. מכאן, למנגנון שנצפה על ידי החוקרים, הפעיל על בסיס יומי כ – 8 עד 12 שעות ביממה בקיץ ועד ל – 20 שעות ביממה בחורף, עשויה להיות משמעות רבה לתהליכים של התחממות גלובלית המושפעת מריכוז גזי החממה באטמוספרה. לדוגמא, החוקרים הראו כי אידוי מרבי מסדקים מתרחש דווקא בשעות הקרות של הלילה, בניגוד לאידוי מפני הקרקע המגיע לשיאו בדרך כלל בשעות החמות של הצהרים. החוקרים מציעים כי כדאי לבחון את משמעות הכללת המנגנון אותו זיהו במודלים העוסקים בתנועת הגזים והתחממות גלובלית.


פרסום המחקר עורר הדים ובכתבות שהופיעו בעקבות פרסום המאמר ב Discovery Channel News , Physics Todayו Physics World טענו הכתבים כי המנגנון המוצע במאמר עשוי אומנם להיות בעל חשיבות בקנה מידה גלובלי. יש לזכור כי הביוספרה סופגת עד ל – 30% מהפחמן, ולקצב נשימת הקרקע ישנה חשיבות רבה לכך. אם לדוגמא קרקע משחררת פחמן דו-חמצני מהר יותר מהצפוי, יש לכך חשיבות רבה. עם זאת, מדגישים החוקרים, עבודה זו היא רק צעד ראשון בהבנת המנגנון וחשיבותו בקנה מידה גלובלי עדיין דורשת מחקר רב.




הוסף תגובה הדפס מאמר      שלח לחבר      מאמר מועדף
 
שלח שאלה למומחה   |   שמור כדף הבית   |   הוסף למועדפים   |   תנאי שימוש באתר   |   Powered By Art-Up