בשער-קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער בפייסבוק - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל
דף הבית   |   על בשער   |   פעילויות בשער   |   ספר אורחים   |   צור קשר      רשימת תפוצה
 
 
 > שלח שאלה למומחה
 
 
 
     כל התחומים
     
     
     
     אסטרופיזיקה
     אפיגנטיקה
     ארכיאולוגיה
     הנדסת חשמל
     הנדסת מזון
     חינוך
     כימיה
     מדעי המוח
     מדעי כדור הארץ
     פרקינסון
     קרימינולוגיה
     קרקע ומים
     ננוטכנולוגיה
     הנדסה
     מדעי המחשב
     כימיה
     ביולוגיה
     פיזיקה
     רפואה
     מתמטיקה
     מדעי הסביבה
     גיאוגרפיה
     מוט"ב
     הוראת המדעים
     אזרחות
     כלכלה
     היסטוריה
     משפטים
     פסיכולוגיה
     תנ"ך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 > בשער האזרחות
 
 
 > הרצאות מומחים ברשת
 
 
 > רשימת תפוצה
 
 > חתום בספר האורחים
 
 > כניסה לשואלים רשומים
 
 
 > English
 
בשער החינוך     |     בשער ההשכלה הגבוהה     |     קול קורא וגילויי דעת     |     ימי עיון וכנסים     |     פורום יום ו'

 

מכתב ליועץ המשפטי לממשלה מטעם "בשער"

6 באוגוסט 2019

ה' באב תשע"ט

 

לכב'

עו"ד אביחי מנדלבליט

היועץ המשפטי לממשלה

 

שלום רב,

הנדון: מינוי חבר/ים בוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) שליד המועצה להשכלה גבוהה

 

בעקבות פרסומים בתקשורת, נבקשך לבחון את סוגיית המינויים לועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) שליד המועצה להשכלה גבוהה כדלהלן:

רקע

1. הות"ת הוא גוף שחולש בלעדית ובאופן ישיר על תקציב של כ-12 מיליארד ש"ח מכספי משלמי המסים, ע"פ החלטת הממשלה 666 מיום 6.6.77, שנתנה תוקף להחלטת המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) מ-1972[i].

2. בהחלטת הממשלה הוגדרה הות"ת כוועדת משנה של המל"ג.

3. ע"פ החלטת המל"ג מ-1975, הות"ת גם מהווה את ה"ועד המנהל" של תאגיד המועצה להשכלה גבוהה ע"פ סעיף 3ו לחוק המל"ג[ii].

4. המל"ג היא שקבעה בהחלטותיה את הרכב הות"ת ודרכי המינוי של חבריו. ההרכב מחייב 5 אנשי אקדמיה בכירים ממגוון מוסדות ותחומי התמחות (לפחות אחד מהם ממכללה), וכן שני נציגי ציבור. ככלל, במונח "אנשי אקדמיה בכירים" הכוונה היא לחברי סגל בשיא הקידום (דבר המבטיח עצמאותם ואי תלותם) – כלומר פרופסורים מן המניין קבועים – בעלי נסיון והכרות עמוקה עם דרכי ההתנהלות של מוסדות להשכלה גבוהה.

5. ההחלטה על דרכי המינוי לא עודכנה מאז הקמת ות"ת. הפרקטיקה שהיתה קיימת מאז ועד היום – למעלה מ-40 שנים, היא שחברי ות"ת נבחרים בהסכמה בין שר החינוך (בתפקידו כיו"ר המל"ג) לבין יו"ר הות"ת ומינויים מאושר ע"י מליאת המל"ג. ככלל, המינוי הוא ל-3 שנים, עם אפשרות להארכה ל-3 שנים נוספות.

6. בעקבות המלצת בג"צ פורסם לאחרונה נוהל למינוי חברי מל"ג[iii].

 

הסוגיה

7. לאחר שאחד מנציגי הציבור בות"ת נבחר לכנסת, נותרו ששה חברים. למיטב ידיעתנו, עניין המשך כהונתה של החברה ד"ר רבקה ודמני שאומן, שנקבע ע"י היועץ המשפטי שפעלה בניגוד עניינים בנושא  הקמת הפקולטה לרפואה באריאל, תלוי ועומד. כהונתו (השניה) של פרופ' ישעיהו טלמון תסתיים בסוף ספטמבר הקרוב. תקופת כהונתו הראשונה של פרופ' יוסי שיין הסתיימה בסוף יולי.

8. המספר המינימלי של החברים לקבלת החלטות בות"ת הוא 4, כאשר הרכב חסר בגוף קטן כזה המקבל החלטות תקציביות כה משמעותיות סובל בהכרח מחוסר איזון.

9. לפי הפרסומים האחרונים, בניגוד לעמדתה של יו"ר הות"ת, החליט השר שלא להאריך את כהונתו של פרופ' שיין לתקופת כהונה נוספת.

 

שאלה א: האם נכון וראוי שלא להאריך כהונתו של פרופ' שיין לתקופת כהונה נוספת?

10. לא פורסמו נימוקים כלשהם לאי הארכת הכהונה של פרופ' שיין, והוא קיבל על כך הודעה ב-SMS מראש מטה השר.

11. קיימים נימוקים כבדי משקל התומכים בהארכת כהונתו של פרופ' שיין לתקופה נוספת:

   א. יו"ר ות"ת תמכה בהמשך הכהונה, דבר המצביע על תפקודו המוצלח בכהונה הראשונה

   ב. פרופ' שיין  עומד בראש ועדות שהוקמו לטיפול בנושאים ייעודיים (מדעי הרוח, בני העדה האתיופית) שטרם סיימו עבודתן[iv].

   ג. הנוהג הקיים הוא שאקדמאים מכהנים שתי כהונות בות"ת, ואין תקדים לכך שכהונתו של חבר פעיל המעוניין בכך לא הוארכה;

   ד. אי הארכת הכהונה פוגעת קשות בתפקוד הות"ת הן בגלל ההרכב החסר, ובעיקר בגלל העדר המשכיות, מומחיות וניסיון של הנותרים בתחומים האקדמים של פרופ' שיין;

   ה. מאחר שהפעילות כחברי ות"ת דורשת למידה ונסיון, נהוג לבצע החלפה מדורגת של החברים. אי הארכת המינוי של פרופ' שיין יוצרת מצב בו יצטרכו למנות לות"ת 3-4 חברים חדשים – למעלה מחצי מהועדה.

12. "הרעיון המרכזי בהקמת הות”ת היה שתשמש כגוף בלתי תלוי, שיעמוד בין הממשלה ורשויות המדינה השונות מצד אחד לבין המוסדות להשכלה גבוהה מצד שני, בכל ענייני ההקצבות למערכת ההשכלה הגבוהה ותרכז את הטיפול הכולל בנושא."[v]. אי הארכת כהונתו של פרופ' שיין בהחלטה של השר ובניגוד לנימוקים המפורטים לעיל מעלה החשש שההחלטה נגועה בסיבות שפוגעות מהותית בהיותה של הות"ת גוף בלתי תלוי.

 

שאלה ב: איך ומתי למנות חברים חדשים לות"ת?

13. השאלה הראשונה בהקשר זה היא האם יש מניעה למינוי חברים חדשים לות"ת בתקופת ממשלת מעבר? לכאורה, ככל שהמדובר במינוי מקצועי של חברים בגוף בלתי תלוי שהוא ועדת משנה של תאגיד סטטוטורי, אין מניעה כזו. אבל, מהלכי השר לאי הארכת המינוי של פרופ' שיין בתקופה זו בניגוד לעמדת יו"ר ות"ת מצביעים על פגיעה במקצועיות ובאי התלות של המינויים, ולכן יש מקום לשקול החלת המגבלות החלות על ממשלת מעבר גם על מינוי חברי ות"ת חדשים.

14. הכללים הכתובים למינוי חברי ות"ת מצומצמים ביותר והם נקבעו בהחלטת מל"ג משנת 1972[vi]. הכללים אינם מפרטים דרישות כשירות לתפקיד, חובת התיעצות וכד'.

15. ע"פ הנוהג שהיה קיים עד עתה, במינוי חברי ות"ת מהאוניברסיטאות התייעץ יו"ר ות"ת עם ראשי האוניברסיטאות והביא לאישור השר מועמד/ים שהם פרופסורים מן המניין, בכירים באקדמיה (כגון רקטורים ודיקנים לשעבר), חוקרים פעילים בעלי נסיון ומומחיות, תוך הקפדה על גיוון מוסדי ותחומי.

16. ע"פ הפרסומים בעתון השר שוקל מינויו של פרופ' אריה אלדד במקומו של פרופ' יוסי שיין. פרופ' אלדד הוא אדם בעל נסיון והישגים כפוליטיקאי[vii],  וכרופא הנושא בתואר המקצועי פרופסור, אך הוא אינו בעל מעמד אקדמי בכיר, ואין לו הנסיון והמומחיות הנדרשים מחברי ות"ת האקדמאים.

17. העלאת שמו של פרופ' אלדד כמועמד להחליף את פרופ' שיין מעלה השאלה על הצורך בקביעת קריטריונים ונהלים למינוי חברי ות"ת.

18. למרות שחברי ות"ת אינם חייבים להיות חברי מל"ג, מאחר וות"ת מוגדרת כועדת משנה של מל"ג, ניתן אולי לשקול החלת נהלי מינוי חברי מל"ג על חברי ות"ת.

19. במיוחד, חשוב לעגן את חובת ההתייעצות בהליך המינוי של חברי ות"ת שהם אנשי אקדמיה.

20. מינוי נציגי ציבור לות"ת גם הוא מחייב נהלים ושקיפות, במיוחד שההחלטה הקובעת את תהליך המינוי מתייחסת במפורש לצורך במומחיות כלכלית של החברים.

 

סיכום

21. ות"ת היא גוף בעל חשיבות עליונה לקיומה ולשגשוגה של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, ולמילוי תפקידיה בתחומי המדע[viii], המחקר וההוראה, כפי שנקבע בחוק המל"ג.

22. היועץ מתבקש לתת דעתו על סוגיית המינויים בות"ת אל מול החשש לפגיעה ביכולתה של ות"ת לתפקד כגוף מקצועי ובלתי תלוי למילוי משימותיה החשובות.

23. במיוחד, היועץ מתבקש להתייחס לשאלת אי הארכת המינוי של פרופ' שיין בהחלטת שר בממשלת מעבר והחשש שימונה לו מחליף שאינו מתאים, וזאת ללא קריטריונים לכשירות וללא הליך מינוי שקוף.

 

בברכה,

 

 



[iv] בהודעת הטקסט לפרופ' שיין ביקש ממנו ראש המטה של השר שימשיך לעמוד בראש ועדות אלו.

[viii] ות"ת הוא הגוף העיקרי המתקצב מדע בסיסי בישראל, הן באמצעות הקרן הלאומית למדע וקרנות נוספות, והן כתקצוב ישיר לאוניברסיטאות המחקר.

 

 

הודעה לעיתונות מטעם העמותה

חצי יובל למהפכת המכללות: הסכמה גורפת על הצורך בחישוב מסלול מחדש

בכנס  שנערך ביוזמת עמותת "בשער" בכירים ממערכת ההשכלה בישראל דנו בשאלות אסטרטגיות הנוגעות לעתידה

 

התפרסם בתאריך: 02.07.19

פורום השכלה גבוהה המובל ע"י עמותת "בשער- קהילה אקדמית למען החברה בישראל" ומוסד שמואל נאמן, עסק בשנת תשע"ט בבחינה ביקורתית של מהפכת המכללות בעבור חצי יובל. במפגש המסכם של סדרת הדיונים לקחו חלק בכירות ובכירים המעורים במערכת ההשכלה הגבוהה מכיוונים שונים. הדיון, שהונחה ע"י פרופ' שמעון ינקלביץ לשעבר חבר ות"ת ורקטור אוניברסיטת תל אביב, התמקד בשאלת הריבוד במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל והמשתתפים התבקשו להתייחס להבדלים ולחלוקת העבודה הרצויים בין המוסדות, והאם מערכת הרגולציה הנוכחית מתאימה לאתגרי המערכת.

להלן עיקרי הדברים שהציגו הדוברים:

  • פרופ' שמעון ינקלביץ' (מנחה), אוניברסיטת תל אביב, רקטור לשעבר אוניברסיטה תל-אביב
  • פרופ' תמר אריאב, נשיאת המכללה האקדמית בית ברל
  • פרופ' מנואל טרכטנברג, אוניברסיטת תל אביב ומוסד שמואל נאמן בטכניון
  • פרופ' פרץ לביא, נשיא הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל
  • פרופ' חגית מסר-ירון, אוניברסיטת תל אביב, יו"ר "בשער"
  • פרופ' רון שפירא, נשיא המרכז האקדמי פרס

כלל חברי הפאנל הסכימו כי המודל הקיים היום בישראל מייצר בעיות בכל סוגי המוסדות. פרופ' מנואל טרכטנברג, לשעבר יו"ר ות"ת טען כי "'יש התערערות של המודל וההיררכיה בין אוניברסיטאות ומכללות", שכן הוא מייצר תחרות דורסנית בין המוסדות שמפריעה להם לטפל בבעיות ליבה עמוקות יותר כמו הירידה בביקוש לאוניברסיטאות. הסכימה איתו פרופ' תמר אריאב שלדבריה "במערכות השכלה אחרות בעולם מדברים על גיוון של מוסדות ולא על ריבוד".

פרט לביקורת על היעדר הרלוונטיות של הגדרות והבחנות המעוגנות בחוק, דנו המשתתפים השונים בגישות ומדדים חדשים להבחנה בין אוניברסיטאות למכללות. פרופ' מסר-ירון, לשעבר סיו"ר המל"ג ונשיאת האוניברסיטה הפתוחה, העלתה את הצורך בדיון על ריבוד חדש על בסיס פונקציונלי של המוסדות בישראל. כך למשל, הציעה פרופ' מסר-ירון להתייחס למאפיינים הייחודיים של world-class universities בישראל, אוניברסיטאות שעיקרן מחקר בסטנדרטים של מוסדות ההשכלה הטובים בעולם. זאת בשונה ממוסדות להשכלה גבוהה שהם בעלי מאפיינים לוקליים, וממוסדות שעיקר עיסוקם בהכשרה מקצועית.


 

בשאלות על פעילותן של המל"ג והות"ת נשמעו קולות רבים המציעים שינוי. פרופ' פרץ לביא, נשיא הטכניון, דיבר על "החטא הקדמון של מל"ג המשותף למכללות ואוניברסיטאות", והציע להפריד את המל"ג לשתי מועצות שונות. גם פרופ' רון שפירא, אשר בנוסף לתפקידו כנשיא המרכז האקדמי פרס, מכהן כיושב ראש ועד המוסדות הלא מתוקצבים, ציטט מתוך דו"חות ה-OECD כי "החינוך השלישוני בישראל לקוי משום שנשלט ע"י משרד האוצר, משרד החינוך איננו מתערב בו, וזהו רגולטור שבוי המשרת את האינטרסים של הספקים".

אין עוררין על כך שמפגש ייחודי זה הניב שיח פורה, בו נשמעו מגוון רחב ביותר של דעות גם מצד חברי הפאנל וגם מצד המשתתפים. כפי שציינה פרופ' אריאב בדבריה, "הייתי חברת מל"ג 10 וחלק ממל"ג 11. אני לא זוכרת אפילו דיון אחד בהיבטים האסטרטגיים האלה ובתכנון ארוך טווח בנושא". מפגש זה הינו רק חלק מפעילויותיהן של עמותת "בשער" ושל מוסד שמואל נאמן במטרה לקדם שיח ציבורי ואקדמי על מקומה של ההשכלה הגבוהה בישראל. על כן, מפגשים אלה פתוחים לקהל הרחב ונגישים גם לצפייה לאחר מכן בהקלטות וידאו.

קישור להקלטת המפגש: https://www.youtube.com/watch?v=R3uF1gG6xqA

לפרטים נוספים בנושא, ניתן לפנות למשרדי עמותת "בשער"

עו"ד אבי רונן, מנכ"ל העמותה, נייד: 050-7704433

כתובת דוא"ל: bashaar@bashaar.org.il

טלפון: 03-6424895

 


טופס הצטרפות

גילוי דעת שפורסם ביולי 2018

גילוי דעת שפורסם ב30/11/2018 

 
שלח שאלה למומחה   |   שמור כדף הבית   |   הוסף למועדפים   |   תנאי שימוש באתר   |   Powered By Art-Up